אור ברסלב

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]

פרק ג · הלכה ט

הלכה ח

כיצד רוצעין וכו'. ואומר העבד בפניהם אהבתי את אדוני וכו'. ומגישו לסוף שש. לקמיה מפורש. ונוקב אזנו הימנית וכו'. פ"ק דקדושין בברייתא, הא כיצד דוקר והולך עד שמגיע לדלת.

כשהן עומדים. מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד. בגופה של אוזן. במקום שעושה אותו בעל מום. לאפוקי בעליתו דהיינו תנוך האוזן [א"ה עי' בהערות של הגרש"ב ורנר זצ"ל שהאריך] אלא בגופה של אוזן (כבשר) [בבשר]. במרצע של מתכת וכו'. כרבי דאמר מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל של מתכת.

האדון הוא שמרצע. אע"ג דקי"ל שלוחו של אדם כמותו, שאני הכא שמיעט הכתוב אדוניו ולא אחר.

שאין עושין מצוות חבילות חבילות. אע"ג דאין רציעה ממנין המצוות מ"מ מצוה הכתובה היא דכתיב ורצע אדוניו את אזנו, ואפילו מצוות דרבנן אין עושין חבילות חבילות.

תוכן העניינים

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה