יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ג · הלכה ה
אע"פ שמסר לו וכו'. אע"פ שקיים כבר מצות פריה ורביה אינו רשאי להפרישו מאשתו ונ"ל שאם נעשה כרות שופכה אין רבו רשאי לתת לו שפחה כנענית, שהרי אין מתקיים בו האשה וילדיה תהיה לאדוניה ולא אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני.
ואינו יכול ליתן לו וכו'. דרשינן מקרא לו אשה, אחת ולא שתים, לו אשה אחת ולא אשה אחת לו ולחבירו.
נרצע שמסר לו רבו וכו'. קי"ל החובל בעבד עברי חייב בכל כאילו הוא בן חורין חוץ מן השבת והכא פטור דלאפרושי מאיסורא קא עביד הא למדת שאם העבד אינו רוצה לצאת, ע"מ שיהא אסור בשפחה כנענית, וחבל בו רבו חייב לשלם לו דהא אין כאן להפרישו מאיסורא.