יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]
פרק ב · הלכה ב
מכרוהו בי"ד עובד שש שנים [וכו' המוכר עצמו יש לו למכור עצמו ליתר על שש] וכו'. תניא בפ"ק דקדושין המוכר עצמו [נמכר] לשש ויתר על שש מכרוהו בי"ד אינו [נמכר] אלא לשש, וטעמא דבמכרוהו בי"ד כתיב ועבדך שש שנים, אבל במוכר עצמו לא כתיב שש, דכי תקנה עבד עברי מיד אחרים משמע, וטעמא דקראי דאי אמרת מכרוהו נמכר ליותר משש אפשר שכל ימיו יהיה עבד וכגון שהגניבה שוה אלף והוא ג"כ שוה אלף צריכים למכור לשנים רבות עד שיעור דמי הגניבה, והיא שנה ראשונה של יובל נמצא כל ימיו בעבדות ומותר בשפחה כנענית, אבל מוכר עצמו כיון שהוא מדעתו ואסור בשפחה מוכר ליתר משש.