אור ברסלב

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים· רבנו דוד אבן אבי זמרא [הרדב"ז]

פרק א · הלכה ו

הלכה ה

כל עבד עברי. אפי' המוכר עצמו לע"ז לא ירדנו בפרך לעיניך וזהו שכתב כל עבד עברי.

שהרי לא נתן לו קצבה וכו'. הקשה הראב"ד ז"ל דבין קצבה ללא קצבה [וכו' עכ"ל. וי"ל דבנתן קצבה] ימהר לעשות הקצבה ואח"כ ינוח, אבל אם לא נתן לו קצבה אפשר שכוונתו כל היום כולו בלי מנוחה או אפשר שכוונתו שיעשה בלא קצבה מה שירצה בנחת בלא טורח ועל זה נאמר ויראת מאלהיך, ולקושיא השנית י"ל שאין העבד דומה לשכיר שאם אמר לפועל עבוד עד שאבוא ולא נתן לו קצבה, אם רוצה לקבל מוטב ואם לאו יחזור דקי"ל פועל חוזר בחצי היום ובפועל לא נאמר ויראת מאלהיך אבל עבד אינו יכול לחזור בו, ולפיכך אמרה בו תורה ויראת מאלהיך, ורבינו מופלג בחכמה ודבריו מופלגים בדעת ולא ברצון, ומיהו קשיא לי על לשון רבינו שכתב אסור לעבוד בו בפרך והלא עובר בלאו כאשר כתב הוא ז"ל, וי"ל שאע"פ שהוא מכוין לטובתו של עבד והרי הוא ירא מאלהיו ואינו עובר בלאו מ"מ אסור לעשות כן מפני הרואין ושלא ילמדו ממנו.

אסור ועובר בלא תעשה וכו'. הכא נמי צריך לתרץ כדכתיבנא לעיל.

וכן הגוי שנמכר לו וכו'. מסתברא שאם אנחנו יודעים בודאי שרודה בו בפרך בתוך ביתו אנו מצווין למונעו, אבל אין אנו עוברין בלאו אלא בזמן שרודה בו בפרך לעינינו דאי לא תימא הכי אין כאן תקנה לעבד שירדה בו בפרך הגוי כל היום בתוך ביתו ובתוך שדהו ואין רואה.

תוכן העניינים

יקר תפארת על משנה תורה, הלכות עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה