יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ו · הלכה ה
ועבד עברי הרי הוא כתושב ושכיר וכו'. ועיין למרן מה שהאריך ביישוב דברי רבינו וכך כתב מהר"י קורקוס יעו"ש, ודבריו צריכין ביאור דהא עדיין נכלל בשכיר שנים דהיינו לשש וקושיא כדקאי קאי. וצ"ל כיון דמוכר עצמו יש לו רשות למכור עצמו ליתר על שש הו"א דחשיב כקנין כספו ממש משא"כ מכרוהו בי"ד דאינו נמכר אלא לשש קמ"ל התורת כהנים ורבינו דאינו אוכל. ואין להקשות בדברי הת"כ במאי דיליף עבד עברי דאינו אוכל מקרא דכסף דהיינו משום דבסוף שש יוצא חנם דהא מצינו דיוצא בגרעון כסף ומחזיר לו לפי חשבון דהתם שאני שהעבד רוצה לצאת אבל אם הוא אינו רוצה לצאת אין האדון רשאי למכרו או ליתנו במתנה לאחר דאין לו בו אלא עבודת שש ודוק. ומכלל האמור מ"ש הרדב"ז בזה דבריו תמוהים.
וכהנת אשת הזר וכו'. עיין מהר"י קורקוס ז"ל שדבריו נכונים. ומ"ש שבכהנת אשת הזר איכא לאו לא לאפוקי מיתה קאמר אלא לאתויי שהיא בלאו ולא איסור עשה לחוד אבל מיתה איכא ג"כ כזר דעלמא כמ"ש בהל' ו' גבי זר וזאת נכללת בזר דעלמא והיינו טעמא כמ"ש הרב פרשת דרכים דרך מצותיך ח"ג דלקושטא דמילתא דאשת הזר נפקא מקרא דוכל זר וכדאיתא בש"ס דיבמות עלה ס"ח דתרי וכל זר כתיבי נראה דחייבת מיתה כזר דקרא הכי קאמר וכל זר בין הוא בין אשתו וכמ"ש רבינו כאן בפירוש, משא"כ בבת כהן שנתחללה ואכלה תרומה דאינה אלא בלאו ולא במיתה דאינה נקראת זרה גמורה וכמ"ש שם הרב פרשת דרכים דליכא למימר אהדריה קרא לאיסוריה דאינן סוג אחד. וזה מוכרח ביותר ממ"ש רבינו בהל' סנהדרין דבחללה שאכלה תרומה כתב שהיא במלקות לחוד ובבת כהן שנשאת לישראל ואכלה תרומה לא כתב כלל אם (לא) [לוקה] דכיון שנשאת לישראל איכא בה מיתה ג"כ הרי היא נכללת בזר דעלמא שאכל תרומה דאית ביה מיתה וכבר כתב רבינו במנין לאוין דאית בהו מיתה ונמצא חומר בנשאת לישראל שאכלה תרומה מחללה שאכלה תרומה וזה ודאי גזרת הכתוב היא שתהא חללה קלה יותר ולפי הכתוב הזה אין מקום למ"ש הרדב"ז ז"ל גבי הל' ז' וז"ל ויש ללמוד שאם נשאת לישראל לא נעשית זרה לגמרי ואם אכלה תרומה במזיד אינה במיתה ולא במלקות וכו' הלכך אם אכלה בין בשוגג בין במזיד משלמת את הקרן ותו לא עכ"ל, והמה דברים תמוהים הרבה דאיך כתב גם במלקות פטורה והא אמרו בש"ס בפירוש דאית בה לאו וכמו שהביא מהר"י קורקוס וכן לשון רבינו בפירוש וצ"ע. אך קשה מה שהקשה הרב עוד שם בסוף דבריו מ"ש מחומש וחזינא להרב בס' מרכבת המשנה כאן דלא ניחא ליה בכל דברי הרב פרשת דרכים ולא זכר שר מה שהכריח הפרשת דרכים מדבריו שבהל' סנהדרין ודוק.