יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה כ
שותפים וכו'. כתב מרן וי"ל דהו"מ לשנויי וכו'. הנה היישוב בא לו למרן למה שהקשינו לעיל בדבריו הל' י' יעו"ש ומשו"ה לא נח נפשי בזה דהא כל מקום דמותיב הש"ס מחד דוכתא ומפרק ומותיב ומפרק ההיא פירוקא עצמה הכוונה בההיא תיובתא בתרייתא לומר גם כאן תדחוק בההיא תירוץ והתרצן דחיק אנפשיה ופריק כן כלומר וליכא פירוקא אחרינא וא"כ אי איתא דאיכא פירוקא אחרינא הו"ל לפרוקי ולא ההיא פירוקא דמקודם גם אפי' שנדחוק כאן כמ"ש מרן מ"ש לעיל קשה שהוא מדברי רבה דאמר מנא אמינא לה.
עוד כתב מרן וז"ל ולפי מ"ש רבינו בסוף פ"ז דהאידנא אין אנו חייבין במעשר אלא מדרבנן גם בא"י יש ברירה עכ"ל. והיינו טעמא משום דלא הוי עיקרו מן התורה ודמי לסוריא וכמ"ש רבינו בהל' כ"א ולהכי חשיב אין עיקרו מן התורה משום דבזמן הזה ליכא כלל דאורייתא ומן התימה להרב ארעא דרבנן אות ב' סי' פ"ז כתב משם מרן כאן דיש ברירה בדרבנן אף דעיקרו דאורייתא וליתא וכדכתיבנא. ומה גם דבריו תמוהים לפי מ"ש הוא עצמו באות מ' סי' תי"ד שכל דבריו שם אמת ויציב כנראה מסוגיית דפ' התקבל דבזמן הזה חשיב אין עיקרו דאורייתא וכדכתיבנא. גם מ"ש באות ת' סי' תרכ"ט על דברי הרב מל"מ דפרק ו' דהלכות אלו דתרומה בזמן הזה מיקרי דעיקרו מן התורה ליתא דהא מרן כאן לא ס"ל הכי והוא מוכרח כמו שהכריח הוא באות מ'.
עוד הקשה עליו חכם בני נר"ו על מ"ש בהקדמת ארעא דרבנן לדברי הרב מל"מ דפ"ד מהל' בכורות ממ"ש בפ"ז מהל' אלו גבי טומטום ותמה ג"כ על מרן ז"ל יעו"ש, דלא זכר שר מדברי הרב מל"מ שם בפ"ז מהל' אלו שהאריך להוכיח דס"ל לרבינו דבספיקא אף דתרומה בזה"ז דרבנן אזלינן לחומרא יעו"ש וודאי צ"ל דאף דאין עיקרו מן התורה בזמן הזה וכדכתיבנא וכמו שהוכיח הרב באות מ' אפ"ה אזלינן לחומרא דלענין ספק ליכא חילוק בין עיקרו מן התורה ללא וכמ"ש המל"מ בפ"ד מהל' בכורות ודוק.