יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה יג
ישראל וכו'. ועיין השגות ולא ידעתי אמאי לא השיג מר השגתו לעיל הי"א שכתב דין זה עצמו שכתב פטורים מכלום וכו'. ואין לומר דשאני התם די"ל דחייב מדבריהם חדא דמלשון פטורים מכלום לא משמע הכי ועוד דמסוגיית בכורות דף י"א דמשם לוקח הדין נראה דגם מדרבנן פטור ורבינו דכפל הדין אגב סיפא נקט לה ואם אחר וכו' וכמ"ש הרדב"ז ז"ל יעו"ש. אמנם במ"ש שהדין פשוט לו טובא דיש לחלק בין קנה קרקע ללא קנה, אחר נשיקת ידיו ורגליו אצלי קשה טובא וכמו שהקשיתי למרן לעיל ה"י יעו"ש.
ועיין מ"ש מרן להשגת הראב"ד. ולענ"ד לא זכיתי להבינו דהך חילוק שייך היכא שלקח הישראל הפירות מהגוי ולא הקרקע משא"כ הכא דהישראל מכר הפירות ולא הקרקע כ"ש דאמרינן אין קנין לגוי והפירות נגררין אחר הקרקע ומ"ש על שם הר"י קורקוס נראה אמת ויציב וכן נראה דעת רש"י שהביא מהסוגיא ואין מקום למה שנתקשה הרב ברוך אנג'יל שם בחידושיו ודוק.
וכן גוי שגמר פירות ישראל וכו'. כתב הרדב"ז הכי אמרינן במנחות פ' ר' ישמעאל מירוח הגוי פוטר ומשמע אפי' בשל ישראל מן התורה פטר אבל מדרבנן חייב גזרה משום בעלי כיסין וכו' עכ"ל יעו"ש. והיינו כפי' ב' של רש"י בדף ס"ז סוף ע"א ואחר נשיקת ידיו ורגליו ליתא ממ"ש רבינו לקמן פ"ד הט"ו יעו"ש ועיין מה שכתבתי בהל' י"א, וכונת רבינו כאן קושטא הוי כמ"ש מרן בשם מהר"י קורקוס.
ודרך אגב ראיתי למורינו הרב המופלא בס' עץ החיים סדר שלח לך דף פ"ב שתמה על הרע"ב ז"ל בפ"ג דחלה שפי' דאין גלגול הגוי פוטר בעיסה של ישראל דליתא דבתרומה דיגון גוי פוטר מן התורה דגן ישראל דכתיב דגנך וכמ"ש רבינו כאן ולמה גלגול של גוי לא יפטרנו דכתיב עריסותיכם ולא של גוי עכ"ל יעו"ש. ואחר נשיקת ידיו ורגליו דבריו תמוהים והם כשגגה היוצא מלפני השליט דדברי הרע"ב הם הלכה למשה מסיני וכ"כ הרא"ש בהלכות חלה על מתני' הלזו כדבריו ממש ופסקו הטור הל' חלה סי' ש"ל והיינו טעמא דבתרומה דרשו דגנך דיגונך ולא דיגון גוי דהיינו דמירוח הגוי פוטר את של ישראל משא"כ בעריסותיכם דממעט עיסת גוי דהיינו כשהעיסה היא של גוי ולא כשהגלגול הוא של גוי ולא אמרו גלגול אלא דמשעת גלגול נתחייב העיסה בחלה דקודם לכן לא נקראת עיסה דקרא כתיב עריסותיכם אבל אין גלגול הגוי פוטר וכ"כ מרן על שם הרשב"א בפסקי חלה שלו בשם רבוותא וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל ב' סי' ב' כמו שנראה לענ"ד וז"ל מה שגלגול הגוי פוטר היינו דוקא בשלו אבל בשל ישראל אינו פוטר ושמעתי שרבינו שמחה הביא ראיה מהירושלמי דפאה על מתני' קצרוה גוים וכו' בשקצרוה לעצמן אבל לישראל חייבת, והדין עמו דמדמה חלה לפאה כי מה שקצירת הגוי פוטר משכחה ופאה דורש בתורת כהנים ובקוצרכם פרט לקצרוה גוים ובשכחה וכו' וגלגול הגוי דפוטר היינו מעריסותיכם א"כ כמו ובקוצרכם אינו ממעט אלא דוקא קצירת גוי משלו ה"ה עריסותיכם אינו ממעט אלא גלגול הגוי בעיסתו אבל בשל ישראל מנא ליה, ועוד מפשטיה דקרא משמע עריסותיכם ולא של גוי אבל גלגול הגוי בשל ישראל מנ"ל דפטר, ועוד אני מביא ראיה ממתני' פ"ג דחלה נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה אלמא שהכל תלוי בעיסה כמו שגלגול של ישראל אינו (פוטר) [מחייב] עיסת גוי ה"ה גלגול הגוי אינו פוטר עיסת ישראל אלו דבריו ז"ל. ואני תמיה על כל הני אצילי רברבי דאזלי להו לעצות מרחוק דגמ' ערוכה שנינו בירושלמי פ"ג דחלה תני ר' יהודה מלאי של ישראל ופועלים גוים עושים לתוכו חייב בחלה מלאי של גוי ופועלים ישראל עושים לתוכו פטור מן החלה אמר ר' יוסי אוף אנן נמי תנינא גוי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה (ופי' מלאי הוא הסחורה דהיינו העיסה), נמצא דין זה מוסכם דגלגול הגוי אינו פוטר בעיסת ישראל היפך דברי הרב וצ"ע.