יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תרומות· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה י
גוי שקנה קרקע וכו'. כתב מרן ואע"ג דכמה משניות מסדר זרעים משמע דיש קנין וכו' עכ"ל. והנה לא ביאר מה הן המשניות הללו ואדרבא המשנה דפ"ד דפאה מ"ט מינה נסתייע רבה אלא דבגיטין דחו לה ומ"מ ליכא למשמע מינה איפכא ואי מההיא דדמאי פ"ה מ"ט שם במחלוקת היא שנויה וליכא למשמע מינה כלל. ועוד דאי איכא משניות בסדר זרעים לא הוה שתיק תלמודא מלאותביה מינייהו לרבה. עוד כתב מרן אי נמי התם שלא חזר ולקחה ממנו ישראל וכו' עכ"ל. וכן כתב התוס' יו"ט פ"ד דגיטין משנה ט' על מה שהביא דברי רבינו אלו דס"ל דאין קנין לגוי יעו"ש. והדברים תמוהים טובא דנמצא דמה שפסק רבה אין קנין הוא בחזר ולקח השדה וא"כ קשה טובא איך מייתי ראיה בש"ס ממתני' דפאה והא ההיא מתני' איירי בלקח פירות ולאו הלכתא היא ואף שיש לדוחה לדחות מ"מ אין נראה כן פשט הש"ס. וכן קשה ממאי דמותיב בש"ס לר' אלעזר מברייתא דישראל ונכרי ומאי קושיא דיש לחלק טובא אלא ודאי דלא שנא. ועיין מ"ש מרן בהל' כ' ומה שכתבתי שם. ובתוס' דגיטין דף מ"ז ע"א ד"ה אמר העלו דר' מאיר ס"ל דיש קנין מכח סוגיית ע"ז דף כ"א וכן כתבו בע"ז ג"כ ברם רבינו בפי' המשנה שם בע"ז כתב ע"ש ר"מ דס"ל אין קנין ודבריו הם כהירושלמי וכמ"ש התוס' ז"ל במנחות דף ס"ו ע"ב סוף ד"ה מירוח יעו"ש ומן התימה עליו אמאי נייד מש"ס דילן וק"ל.
ויש קנין לגוי וכו'. כתב מרן ז"ל שם, עכ"ל יעו"ש, והיינו ההיא ברייתא דישראל שלקח שדה מגוי וחזר ומכרה משהביאה שליש וכו' דאוקמוה בסוריא וקסבר כבוש יחיד לא שמיה כבוש ומשו"ה אי לא נתחייבה בשליש ביד ישראל הגוי מפקיעו אבל אי נתחייבה ביד ישראל אין הגוי מפקיעו והשתא הכי מתפרשים דברי רבינו גוי שקנה וכו' לא הפקיעוה ואם חזר ישראל ולקחה וכו' מפריש תרומות ומעשרות בכל גוונא אפי' הביא שליש ביד גוי כיון דאין קנין לגוי בא"י, ויש קנין בסוריא להפקיע כשהביא שליש ביד גוי אבל לא הביא שליש ביד גוי אלא ביד ישראל חוזר לדינו דמדרבנן חייב בכבוש יחיד. והוצרכתי לזה לפי שראיתי להרב פר"ח בנימוקיו מבוכה גדולה על דברי מרן ביו"ד סי' של"א ס"ג שפסק כדברי רבינו אלו והוא ברור דמרן העתיק דברי רבינו כמנהגו.