אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי אליקים גאטינייו

פרק ד · הלכה יג

הלכה יא

וכל הטמאין כולן חייבין וכו'. והוא מש"ס סוכה דף כ"ו וממנה תמה מרן בב"י סי' ל"ח על הכלבו שכתב על שם הר"ם וז"ל ועל הבחורים אשר מהרהרים אפי' בשעת ק"ש לא יניחו תפילין, ותמה עליו מהך ש"ס וסיים הרי בהדיא דמשום הרהור לא מיתסר וסיים ואפשר לומר דהר"ם מפרש וכו'. פירוש דבריו דקשיא ליה ע"פ פירוש רש"י דפי' שמא יראו קרי וכו' ואהא קאמר לימא וכו' ומשני בנשותיהן עמהן נמצא דאפי' בקרי אין קפידא וקשיא דתיפוק ליה משום הרהור וכדעת הר"ם ואהא תירץ דיפרש דקס"ד דהם בעלי קריין וכו' ולעולם דאי מהרהר בהם אסור ולענ"ד עדיין קשיא דניחא כשנקשה על אופן זה ברם כשנקשה ממסקנת הש"ס דמוקי לה בהרגל דבר ותיפוק ליה משום הרהור לחוד מה יענה הרב ז"ל. ואין לומר דכשנקשה הכי נתרץ דהכלבו כתב על קצת בחורים שמהרהרים ולא שכולם מהרהרים בודאי בש"ס דקתני הילדים סתם הוכרח לאוקמי בנשותיהן עמהם דבזה איירי דעדיין קשה דנוקמא במהרהרים דמאי חזית באוקימתא זאת יותר מזאת ואולי חדא מינייהו נקט.

מצטער וכו' פטור מן התפילין. עיין בב"י או"ח סי' ל"ח כתב וז"ל ומצאתי בס' ארחות חיים על שם הר"ם מצטער וכו' פטור עכ"ל. ואתמהא מה מציאה היא זאת דהכי כתב רבינו הכא ואי קאי להר"ם אחר למה הלך לעצות מרחוק יביא הדין על שם רבינו דליכא חידושא משם יותר [א"ה. עיין בבדק הבית שתיקן]. ועיין מ"ש מרן בכ"מ משם הר"ר מנוח ומה שהשיב עליו מרן. ולענ"ד גם מצד אחר איכא למשדי נרגא דהחושש בראשו אין בידו כי היכי דנימא איבעי ליה ליתובי דעתיה לא כן במצטער במילי דעלמא דהוי דבר חוץ מגופו כמו טבעה ספינתו בים וכן על זה הדרך אפשר דחייב ואמר איבעי ליה ליתובי דעתיה, וחילוק זה איתיה בש"ס סוכה דף כ"ה. ומדברי מרן בב"י נראה דס"ל דפי' מצטער שכתב הר"מ היינו מחמת חולי, שכתב אחר מ"ש דין מצטער וז"ל ולפ"ז אפשר לפטור כל חולה אם הוא מצטער. ופירוש דבריו כיון דהכל תלוי בצער אין הפרש בין חולה לחולה ולהכי נקט הר"מ מצטער כדי לכלול כל חולה ברם בלא חולי אמרינן איבעי ליה ליתובי דעתיה ואין זה במשמעות לשון הר"מ ויש לבע"ד לחלוק בזה.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה