יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי אליקים גאטינייו
פרק ה · הלכה ב
שמונה דברים וכו'. עמידה כיצד וכו'. הנה דס"ל דאי התפלל מיושב א"צ לחזור ולהתפלל מעומד ומרן ב"י סי' צ"ד בסופו הוכיח דצריך לחזור ולהתפלל מעומד. ונראה דרבינו ס"ל כמ"ש מרן וז"ל מיהו אפשר לומר דהיינו דוקא כגון רב אשי שהיה מכוון לתפילתו אבל כגון אנו שאין אנו מכוונים בתפילותינו לא יחזור להתפלל דקרית ביה למה לי רוב זבחיכם. אך קשה (ב)מה שהקשה הרב לחם יהודה דאמאי לא הזכיר לרבינו לחולק. ומרן בספרו הקצר פסק דצריך לחזור ולהתפלל מעומד, וכתב הט"ז [סק"ה] שלמד כן מדברי התוס' יעו"ש, והקשה בדברי התוס' במ"ש הר"מ דר' שמעון בן אלעזר דס"ל מסמך גאולה לתפילה עדיף ס"ל דחוזר ומתפלל מעומד א"כ מאי פריך בגמ' וליעבד מר כאבוה דשמואל הא כרשב"א ס"ל שהוא תנא אחרינא אלא ודאי דהקושיא היא דהוי דלא כמאן וכו' יעו"ש ולא ידעתי מ"ש הרב יד אהרן נר"ו לזה דא"כ נפל פיתא בבירא דהוי רב אשי דלא כמאן, דלהט"ז זו היא קושיית הגמ' ותירוץ הגמ' דלא חזינן לרבנן וכו' דעבדי הכי להקדים תפילה לק"ש ולא היה יכול לכוין מיושב וכו'. ומ"ש היד אהרן נר"ו שם ליישב קושיית הט"ז לא הבנתי דבריו.
ולענ"ד אפשר לומר דאדרבא לפירוש הט"ז קשה דאמאי קאמר וליעבד מר כאבוה דשמואל ולא קאמר רב אשי דעבד כמאן אלא צ"ל דהקושיא היא כיון דעבד אבוה דשמואל הכי כת"ק למה רב אשי לא עבד הכי ג"כ שכן דרך הש"ס לאקשויי מגדולי האמוראים להאחרונים כך נ"ל פשוט. ובני יצחק הי"ו תירץ דודאי מעולם לא עלה על דעתם לומר דרשב"א ס"ל דחוזר ומתפלל אלא כוונתם דתחילה הביאו דברי בה"ג דפסק כרשב"א דהיינו שלא להקדים ולהתפלל משום דצריך לסמוך גאולה לתפילה ועל זה הקשו על דבריו דמשמע מדפסק כרשב"א דאין מעכב התפילה אם יהיה במהלך דלרשב"א כיון דצריך לסמוך גאולה לתפילה הרי הוא מתפלל בדרך וא"כ נמצא דדברי בה"ג הוא היפך הש"ס דפסקינן בש"ס בפירוש גבי תפילת הביננו דצריכה מעומד ועל זה תירץ בתירוץ ב' דודאי לא קשיא לבה"ג דאה"נ דס"ל לבה"ג דחוזר ומתפלל כדי להתפלל מעומד כמ"ש רב אשי בסמוך ומה שפסק בה"ג כרשב"א הוא לגבי ת"ק דסבר דמקדים ומתפלל ואינו סומך גאולה לתפילה דלא קי"ל הכי אלא כרשב"א דס"ל מסמך גאולה לתפילה עדיף ואה"נ לדידן דקי"ל גבי הביננו דצריך מעומד ה"נ דחוזר ומתפלל מעומד ודוק.
וראיתי להרא"ש שכתב וז"ל רבינו חננאל פסק כאבוה דשמואל ולוי דאפי' רב אשי דבסמוך לא פליג עלייהו אלא דלא חזינן לרבנן קשישי קאמר והיינו טעמיה דמהלך בדרך הלכך טוב יותר שיקדים ויתפלל מעומד אבל רב אשי וכו' עכ"ל, ולא זכיתי להבין תירוץ זה דכיון דמה שלא היה רוצה להקדים היינו משום דהוא מיושב ויכול לכוין למה היה מחזר להתפלל שנית ומכיון שהיה מתפלל שנית למה היה מתפלל מיושב יתפלל מעומד קודם שילך לדרוש אלא ודאי דמה שלא היה מקדים ומתפלל היינו משום דס"ל דצריך לסמוך גאולה לתפילה ודלא כאבוה דשמואל ולוי דהוו מקדמי ומצלי ולא היו מסמכי גאולה לתפילה וק"ל.