יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי אליקים גאטינייו
פרק ד · הלכה יא
מי שגיהק או פיהק וכו'. מה שקשה לרבינו מסוגיא דפ' מי שמתו עיין להלח"מ ז"ל שכתב שאינו גורס כגירסת רש"י יעו"ש ועיין שם בפי' רש"י שכתב למטה מפיח בקול עכ"ל. וכתב הרב מעדני יו"ט על דברי רש"י הללו לפי' גירסתו ברש"י וז"ל ונראה שר"ל דוקא ע"י שמפיח בקול שמתבייש מהשומעים דהיינו דיש אומרים ניכר שהוא מכוער שהרי שומעים הקול ש"מ דמיירי שמפיח בקול וכו' דמשו"ה קאמר ת"ק וכו' עכ"ל. וקשה דא"כ אמאי לא שני בש"ס שניהם מלמטה הא שמפיח בקול הא שאינו מפיח בקול ולמה חילק מלמעלה למטה.
ויש ליישב דאי אפשר לתרץ הכי משום דאמר ר' חנינא אני ראיתי את רבי שנתעטש ואי לא שמע מנא ידע משו"ה מוכרח לתרץ שהיה מלמעלה ואם ידחה הדוחה שלעולם לא שמע אלא שהריח ריח ולא היה שם כי אם רבי ומינה ידע א"כ הוי ג"כ סימן רע דהא מיהא יתבייש דידע ביה חברו דליכא לתלות כי אם בו ומסתברא דלא כתב הרב דכל דליכא קול אינו מתבייש אלא משום דלא נודע מי הוא המפיח ולא שייך זה כי אם בדאיכא הרבה בני אדם דיש לתלות זה בזה ברם בדליכא כי אם שניים אפילו דלא שמע חבירו בקול סימן רע לו שמתבייש ולפי גירסתו ברש"י גרס כן ברם לפי גירסתינו והוא אמת דלשון רש"י זה חציו הוא מלשון דלעיל וחציו הוא דבר אחר וכן ג"כ דבמקום בקול הוא בקל כוונתו פשוטה דקשיא ליה לרש"י אמאי לא שני בש"ס דעיטוש כמו דשני בגיהק ופיהק בין לרצונו לאונסו ואהא תירץ דאין עיטוש אלא לאונס דלמטה מפיח בקל ואינו בידו וסלקא דעתיה (דס"ס) [דמקשן] דלא מיקרי עיטוש אלא מלמטה והתרצן חילק דגם מלמעלה נקרא עיטוש וק"ל.