יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי אליקים גאטינייו
פרק ד · הלכה ב
ורוחץ ואחר [כך] יתפלל וכו'. עיין למרן בב"י בדין זה וסיים שם ולענין הלכה כיון דהרי"ף והר"מ וכו' הכי נקטינן עכ"ל. והקשה הט"ז דכפי זה אפילו אם מתיירא שיעבור זמן התפלה צריך שימתין על המים וא"כ איך פסק בספרו הקצר שאם מתיירא שיעבור זמן התפילה יקנח ידיו במידי דמנקי הא לדעת הרי"ף וסיעתיהו צריך שיעבור זמן התפלה זה תוכן דבריו.
וראיתי להיד אהרן נר"ו תירץ וז"ל ונראה דאף לדעת הרי"ף אם מתיירא שיעבור זמן התפלה ודאי דשרי לקנח ידיו במידי דמנקי שהרי כתב רש"י משום דזמנה כל היום הא לא נשאר שהות ביום ואינו מוצא מים אלא עד פרסה ודאי דיכול להתפלל בלא נטילה אף במידי דמנקי עכ"ל. ואחר המחילה הכוונה לרש"י הוא דאף שיעבור זמן התפלה ימתין דוכי לא ידע רש"י זמני התפילות השנויות במתני' ומ"ש דכל היום זמנה ר"ל דלהך עניינא כל היום הוי זמנה כיון דקפדינן אמיא ולא אתפילה בזמנה ומשום דמסתמא ביום שלם ימצא מים נקט כל היום וכן ראיתי להרב מעדני יו"ט ד"ה וגם רב אשי יעו"ש ולדבריו דזמנה שכתב מרן הוי כל היום קשה היכן גילה רז זה לבניו.
ולדידי חזי לי אחר המחילה דלא קשיא דלאו הא בהא תליא דאף דיסבור כהרי"ף וסייעתיה דגרסינן בש"ס ולא אמרן וכו' יכול לומר דה"ה כשלא יעבור זמן התפלה והוא ע"פ דברי הרשב"א שהקשה על רש"י כמה קושיות ופירש הוא וז"ל דק"ש שהוא דאורייתא לא החמירו עליו למיהדר אמיא כמו שהקלו בה לגבי בעל קרי לפי שאין דברי תורה מקבלין טומאה אבל לתפילה החמירו עד פרסה עכ"ל הביאו מרן שם. הרי דמצא מקום לחלק בין תפילה לק"ש בלי יסוד דלתפילה אפי' שיעבור הזמן צריך להמתין אלא בין לק"ש בין תפלה איירי בנדון דאינו עובר זמן תפלה אלא דלהרי"ף וסייעתיה צריך להלוך עד פרסה כשאינו עובר זמן תפלה ולהרא"ש דלא גריס הכי אפי' כשאינו עובר זמן תפלה לא אטריחוהו ולכן אף דפסק כהרי"ף וסייעתיה דהולך עד פרסה מ"מ בעובר זמן תפילה מנקי ידיו בעפר וצרור וכל מידי דמנקי וכמ"ש בספר הקצר ויפה דן. וכן רבינו דס"ל הכי מוכח דס"ל כחילוק הרשב"א וכ"כ בס' מעשה רוקח יעו"ש. ברם איכא מאן דסובר דאפי' שיעבור זמן תפילה צריך להלוך עד פרסה הלא המה רש"י ורב עמרם הביאו הטור סי' רל"ב יעו"ש, וריא"ז הובאו דבריו בשלטי גבורים יעו"ש. ומן התימה על הרב כנה"ג [ב]הגהת הטור כתב דעת ריא"ז והשמיט דעת רש"י ורב עמרם דסוברים כן וכדכתיבנא.
ועיין למרן באו"ח בספרו הקצר סי' ד' ס"א כתב מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה כשרים לנטילת ידים לתפילה מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו ע"כ. והנה מור"ם ציין על מ"ש לסעודה לקמן סי' ק"ס. וכתב מג"א דכוונתו דדוקא מים שנשתנו מראיהן או נעשה בהם מלאכה המוזכרים בסי' ק"ס, ובס"ק ד' כתב עוד כשרים אבל כלי וכח גברא אינו מעכב ומברך כמ"ש בס"ז עכ"ל. ואין בדבריו אלו השניים מובן כאשר יראה הרואה.
ואיך שיהיה אל זה אביט בדברי מרן גופיה שכתב מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו דהרא"ה גופיה כ"כ שהוא מאריה דשמעתתא וז"ל הובא בב"י כל מים דפסלי לנטילת ידים דוקא לסעודה אבל לתפילה כיון דסגי לן בכל מידי דמנקה מהני אפילו לכתחילה נמי מיהו לא מברך בהו כיון דלא איתקון לנטילה עכ"ל. ואיך עשאו מחלוקת, ומן התימה על המחברים כולם שלא הרגישו בזה. ונראה דמ"ש מרן בתחילת דבריו לאו מדברי הרא"ה אלא הוא מ"ש בב"י על דברי הרא"ש והר"ן וז"ל ומשמע דה"ה לשאר דברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה שאינן צריכין לנטילת ידים שחרית דנטילה זו אינה אלא משום נקיות בעלמא ועל זה הביא אח"כ סברת הרא"ה בשם יש מי שאומר דלא מברך עלייהו ואף דלא נמצא חולק בזה כן דרך מרן לפעמים כמ"ש ביד מלאכי כללי מהר"י קארו.