יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה ה
וכן תקנו וכו'. עיין מ"ש מרן והלח"מ והמעיל שמואל, ולא ימלט מהקושי גם לפי דבריהם. ולי הדיוט נראה דדעת רבינו לפסוק כר' יהושע בן לוי משום דאנו מתפללין תפלת מוסף ולכו"ע הויא חיובא ובשלמא לריב"ל דתיקנו אנשי כנה"ג כנגד תמידין יבוא מרווח תפילת מוסף לא כן לר' יוסי בר חנינא דס"ל אבות תקנום מוסף מאן דכר שמיה וצריך לידחק כמו שנדחק בש"ס משו"ה תפס כריב"ל וזה הוא כוונת הש"ס דקאמר לימא תיהוי תיובתא וכו' ומאי קושיא הא ברייתא אחרת הויא תיובתא דריב"ל ומאי קשיא לריב"ח טפי מריב"ל אלא הכוונה דמקשה ליה לריב"ח מכח תפילת מוסף דתני בברייתא ולריב"ח היאך ימלט מזה דתני בברייתא דמוסף הוי כנגד מוסף דקרבן דלדידיה ליכא אב אחר ואהא מתרץ לעולם אמר לך וכו' דאי לא תימא הכי מאן תיקנה וכו' כלומר בלאו ברייתא תיקשי ליה לריב"ח מי לא מודה בתפילת מוסף ומאן תיקנה אלא צ"ל כדאמרן. או י"ל על דרך זה דלאו קושיא ותירוץ הוא אלא הכל מדברי אחד דרוצה להכריח דהך ברייתא לא הוי נגד ריב"ח וז"ש נימא וכו' כלומר כשם שבברייתא אחרת הויא תיובתיה דריב"ל כך ברייתא זאת תיהוי תיובתא דריב"ח ואהא קאמר דאינו, דאמר לך וכו' דאי לא תימא הכי וכו' זה אפשר בפשטא דש"ס. ולפי מ"ש בדברי רבינו דמ"ש כאן הוא כריב"ל צ"ל דמ"ש בהל' מלכים הוא כמ"ש המעיל שמואל.