אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי אליקים גאטינייו

פרק ו · הלכה ז

הלכה א

אכילה בליל יו"ט הראשון חובה וכו'. וכתב מור"ם סימן תר"מ ס"ד אבל בלילה ראשונה אפי' מצטער חייב לאכול שם כזית (כל בו) עכ"ל והו"ל להביא מהרא"ש שכתב כן בפ' שלשה שאכלו גבי ש"ס דף מ"ט וז"ל דדוקא מלילה ראשונה ואילך רשות אבל בלילה הראשונה חובה ואפי' יורדין גשמים חייב לאכול כזית בסוכה דילפינן ט"ו ט"ו מחג המצות הרי דאף דמצטער מכח הגשמים חייב בסוכה וכדברי הכלבו ואחרי ראות דברי הרא"ש אלו אין מקום למה שהקשה הרב לשון למודים חלק או"ח סימן רל"א לדברי הכלבו אלו ממ"ש ריש פ"ק דע"ז אע"פ כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה וכו' וכל אחד מבעט בסוכתו ויוצא ופריך ואמר רבא מצטער פטור מן הסוכה ולפ"ז מאי קשה ממצטער וכו' דמאי דפטור הוא בשאר ימים אבל לא בלילה הראשונה יעו"ש דמאי דחייב בלילה הראשונה אף במצטער היינו מכח הגזירה שוה דט"ו ט"ו אבל בשאר ימים פטור וא"כ לעתיד דמצוה להם הקב"ה לעשות סוכה הוי כמו סוכה דשאר ימים וכשמצטערים פטירי וא"כ שפיר מותיב מרבא וק"ל.
וכ"כ הטור סי' תרל"ט וז"ל ומיהו משאכל בה כזית דגן יצא אע"ג דשיעור אכילה בלא סוכה הוא בכביצה שאני ליל ראשון שהוא חובה טפי ואפי' לא בעי למיכל אלא כזית אסור לאוכלו חוצה לה וכו' וכתב מרן ב"י וז"ל ולבי מגמגם בזה דקאמר ואפילו לא בעי למיכל אלא כזית דאטו באי בעי תליא מילתא והו"ל למימר לא מצי במקום לא בעי ועוד דהיא גופא מנ"ל דשאני ליל ראשון משאר לילות וטפי [הוה] עדיף למינקט טעמא דגמר מחג המצות שיעורא מכזית וכו' אלו דבריו ופירוש דבריו דקשיא ליה ז"ל במ"ש ואפי' לא בעי למיכל אלא כזית דנראה דהוי ברצונו אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל אלא דאי בעי למיכל כזית צריך שיהיה בסוכה ואינו כן דלילה ראשונה חייב לאכול בסוכה מדאורייתא ולא ברצונו תליא מילתא והכי הו"ל למימר ואפי' לא מצי למיכל אלא כזית כלומר משום צד שיהיה דאינו יכול לאכול אלא כזית אפ"ה אסור לאכול חוץ לסוכה ולא בעי יותר מכביצה להתחייב בסוכה והוצרכתי לבארו לפי שראיתי להרב ט"ז ס"ק י"א שכתב שלא הבין קושיא זאת גם במה שהקשה שנית כתב עליו הט"ז וז"ל וקושיא הב' אינה קושיא דהטור יליף לה מהירושלמי דמייתי הרא"ש בסוכה דף כ"ז ר' זירא בעי מה להלן עד שיאכל כזית דגן מצה אף כאן עד שיאכל כזית דגן בסוכה ומפרש לה דהספק הוא אי הוי חיוב סוכה בליל ראשון [עד כזית] ואינו פטור אלא פחות מכזית וחמיר משאר לילות וקי"ל לחומרא דבכזית חייב בסוכה וכו' אלו דבריו.
ולענ"ד אין זה במשמעות דברי הירושלמי דא"כ למה ליה למימר במצה כזית דגן הוה די שיאמר כזית מצה וכן במה שסיים כזית דגן בסוכה סתם הו"ל למימר כזית בסוכה אלא וודאי דכל הספק הוא אי צריך דגן בסוכה כמו במצה או סגי בכזית דמיני תרגימא ומשו"ה הזכיר דגן בשניהם וכן פירשה הרא"ש ז"ל ובנו הטור הולך בעקבי אביו ז"ל וא"כ אין מכאן ילפותא ומשו"ה מגמגם בה מרן מהיכא יליף לה הטור והו"ל למינקט טעמא דגמר מחג המצות דהוי שיעורא בכזית אלא דמצד אחר אני מגמגם אדברי מרן ז"ל שכתב דהו"ל למינקט טעמא דגמר ט"ו ט"ו וכו' דהיא היא כונת הטור ז"ל שכתב דשאני ליל ראשון דהטור לא כתב הטעם מ"ש דשאני ליל ראשון משאר לילות אלא כתב בסתם דשאני ליל ראשון וסמך על המבין והיינו טעמא דגמר ט"ו ט"ו מחג המצות וא"כ אין מקום לקושיתו.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה