יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה ד
ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה. כן הוא בגמ' וכתב הר"ן קושטא דמילתה קאמר ומיהו לא צריכינן להכי דאפי' דהוי יו"ט ל"ת גרידא לא אתו מכשירי שופר ודחו לה דהא בעידנא דקא מעקר לאו לא מקיים עשה ע"כ וקשה דהר"ן סותר עצמו דידיה אדידיה דכתב הנמוקי יוסף בפרק אלו מציאות וז"ל ועל הא דאמר דאין עשה דוחה ל"ת ועשה איכא דמקשו למה לי מהאי טעמא תיפוק ליה דאפי' ליכא (בהאי טעמא) [גבי טומאה] אלא לאו גרידא לא דחי ליה דהא בעידנא דקא מעקר לאו דטומאה לא מקיים עשה דאבידה ותירצו דלרוחא דמילתא אקשו הכי והר"ן תירץ דהכא נמי בשעה שעבר הלאו מקיים העשה וכו' אבל הרב יהוסף בלשונו כתב דשאר מפרשים לא סברי הכי אלא דהכל אחד עכ"ל הנך רואה דמכח הקושיא נדחק עצמו נגד המפרשים ולחלק יצא בין ההיא דאבדה לשאר נדונות ולפי מ"ש בראש השנה נמצא דאזיל ומודה שכן דרך הש"ס לומר כן לרווחא דמילתא ויש לדוחה לדחות בקל ועיין להמל"מ ומ"ש בספרי אגורה באהלך דף ט'.