יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק כג · הלכה ב
נוקבים מגופה של חבית להוציא ממנה. ובש"ס שם דף קמ"ו אין נוקבין מגופה אמר רב הונא מחלוקת למעלה אבל וכו' ופסק רבינו כר"ה וכמ"ש הרב המגיד ובפי' המשנה פסק כרב חסדא וז"ל לא יקבנה מצדה ר"ל מצד החבית ע"כ ובש"ס דף מ"ח אמר רב יהודה אמר רב א"ר הפותח בית הצואר בשבת חייב חטאת מתקיף לה וכו' מה בין זו למגופת חבית א"ל רבא זה חבור וזה אינו חבור וכו' ועיי"ש מ"ש התוס' ד"ה וכי והקשה החידושי הלכות וז"ל ובין לפרש"י ובין לפי' התוס' יש לדקדק המקשה דהכא דלא ידע לפלוגי בין חבור לאינו חבור אמאי לא אקשיה בההיא דפ' חבית גופיה דבגוף החבית אסור לנקוב לכו"ע ובמגופת חבית חכמים מתירים ועל כרחך היינו טעמא דזה חבור וזה אינו חיבור וכו' ע"כ ומאי קשה אימא דהמקשה סובר כר"ה דגם במגופה בצידה הכל מודים דאסור כי פליגי בלמעלה וא"כ בין במגופה בין בחבית הדין שוה ואף דהתוס' כאן סברי הלכתא כר"ח כמו שהוכיח במישור מרן סי' שי"ד מדבריהם דהכא ודלא כהב"ח וט"ז שערערו על דבריו בלא טעם מ"מ המקשה יסבור כר"ה ודוק.
שובר אדם את החבית וכו'. משנה דף קמ"ו ואמרו בש"ס שם א"ר הושעיא לא שנו אלא דרוסות עד מתני' קשיתיה דתני גרוגרות וכו' וא"כ נמצא דמתני' ר' נחמיה ורבינו העתיק המשנה כצורתה נמצא דפסק כר"נ דדוקא בדרוסות שרי אבל מפורדות לא וא"כ קשה איך כתב רבינו בסמוך מביא אדם חבית של יין ומתיז את ראשה בסייף והא היין הוא מפוזר והיאך מטלטל הסייף וסותר עצמו דידיה אדידיה. ואפשר לומר דקשיתיה לרבינו בש"ס במאי דמותיב שם ב' ברייתות אהדדי דתני חדא חותלות של גרוגרות [וכו'] מתיר ומפקיע וכו' ותני חדא מתיר אבל לא מפקיע ומתרץ לא קשיא הא רבנן הא ר"נ דלפי האי תירוצא נמצא דברייתא דתני לא מפקיע ולא חותך ר"נ ואף דקתני שם גרוגרות והשתא לפי תירוץ ר' הושעיא מתני' לא הוי גם ר"נ דלר"נ (נתן) מותר לשבור חבית של גרוגרות ובהאי ברייתא קתני אסור והחידושי הלכות נרגש מזה ותירץ דהנך גרוגרות דברייתא מפורדות נינהו וראיה דקתני תמרים ולא ידענא מאי קאמר דתמרים נמי הוו דרוסות ועינינו הרואות דבשנים אלו גרוגרות ותמרים איכא דרוסות ואדרבא בתמרים חשיב יותר דרוסות דע"י דובשייהו דנפקי מינייהו מתדבקי אהדדי ומשו"ה נקטינהו אהדדי וא"כ חזרה קושיא לדוכתא ומכח זה פסק הרמב"ם כהך אוקמתא והיינו דר"נ ס"ל דאף בדרוסות אינו מפקיע אלא מתיר ומתני' רבנן וגרוגרות לאו דוקא ודלא כר' הושעיא אך קשה לזה דא"כ ר' הושעיא היאך מיישב הנך שתי ברייתות וכעת קשה.