אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק כב · הלכה יד

הלכה ו

אסור לראות וכו'. פ' שואל דף קמ"ט וכ"כ הרי"ף ולישב מ"ש בש"ס שם והני תנאי כהני תנאי כתב הר"ן וז"ל אין רואין וכו' וקי"ל כת"ק ומיהו שאר מראות אף לת"ק שרי דאע"ג דת"ק ס"ל (כרבא) [כרבה] היינו לומר שהשוו מדותיהן במין אחד אבל להחמיר במין אחר אטו אותו המין וכו' אפי' (רבא) [רבה] מודה דלא מחמירינן עכ"ל פי' לפירושו דבדבר שהוא מין אחד אז אמרינן דלא מדכר אבל במה שאינו מין אחד אז לא אמרינן לא מדכר והיינו טעמא דלפי הענין מחמרינן לאפוקי מי שלא הבין כן והקשה לפי פשטן של דברים דלפי פי' הר"ן דפי' דהיינו טעמא משום דלא פליגי רבנן היאך מקשה בש"ס הני תנאי עם הני תנאי ואין טעמן שוין ודוק.
ודע דדברי הר"ן אלו מצאתים להרמב"ן בס' המלחמות ופירש כמ"ש ויותר נראה לענ"ד מה שפי' הרז"ה וכן פירש הרב משה בר' יוסף הובאו דבריו בחידושי הרשב"א וז"ל הר"ם בר יוסף פי' דעיקר גזרה משום מראה של מתכת היה ואלא מיהו משום דידיה גזרו בכל מראה והא דקאמר הכא בשל מתכת עסקינן העיקר תקנתא קאי כלומר משום ליתא דידיה גזרו וכההיא דאמרו ריש פ"ק דביצה וכו' עכ"ל והקשה עליו הרמב"ן דאי איתא דת"ק בכל מראות אסר ור' מאיר לא אסר אלא בשל מתכת שאינה קבועה בלבד הו"ל למימר ור"מ מתיר בכל המראות חוץ משל מתכת שאינה קבועה וכו'.
ולענ"ד כבר תירץ זה הר"ם בר יוסף באומרו דה"פ דש"ס הכא בשל מתכת עסקינן העיקר תקנתא קאי וכו' כלומר דמאי דקאמר בשל מתכת עסקינן היינו לומר דמשום ליתא דידהו גזרו דחשבינן שמא יסיר נימין ובכל מראות גזר ת"ק אטו של מתכת (ור"י) [ור"מ] מתיר בשל מתכת שהוא העיקר וכ"ש שאר מראות חוץ משל מתכת שאינה קבועה וכיון דכל עיקר תקנתה משום מראה של מתכת שמא יסיר נימין המדולדלין א"כ נקט ההתר בשל מתכת לחידושא דקבועה בכותל לא חיישינן לשמא יביא מספריים דהדהכי והכי מדכר וכ"ש באינה של מתכת דשרי דהדהכי והכי מדכר וא"כ מה מקום לקושית הרמב"ן ומן התימה על הרשב"א שהביא הא דהר"ם בר יוסף והביא קושית הרמב"ן עליו ודוק.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה