אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק כב · הלכה ה

פרק כב

אמבטי של מרחץ וכו'. וכתב הרב המגיד ואמבטי זה כלי הוא וכן פירשוהו הגאונים עכ"ל לאפוקי דלאו אמבטי דעובדא דרבי דאיתא בש"ס דף מ' ע"ב דהיא בריכה העשויה בקרקע כמ"ש רש"י שם יעו"ש ולעולם דהוא כלי ראשון ודלא כהב"ח והט"ז סי' שי"ח שכתבו דט"ס נפל וצ"ל דכלי שני הוא.
עוד כתב הרב המגיד וז"ל והטעם וכו' מפני שהמים שבו עומדים לרחיצה ואדם מחממן הרבה וכו' עכ"ל ועיין מה שדקדק מרן מלשון זה ומה שהקשה עליו ומן התימה על הלח"מ שדקדק כן מדברי הרה"מ ולא הקשה עליו כלום ומה גם שקדמו מרן.
ולענ"ד כונת הרב המגיד נראה ובהקדים מ"ש הר"ן ז"ל על דברי בית הלל באמבטי דתני ולא צונן לתוך חמין וז"ל כלומר אפי' נותן לתוכו מים צוננים הרבה שאינו אלא להפשירו דאע"ג דבמיחם תנן במתני' שנותן לתוכו כדי להפשירן ה"מ מיחם שאינו חם ביותר אבל באמבטי מתוך שמקפידין הרבה על חומו אסרו בו אפי' הפשר עכ"ל נמצא דיש הפרש בין מיחם לאמבטי אף דשניהם כלי ראשון לפי דאמבטי מקפידין על חומו הרבה וזהו שכתב הרה"מ והטעם דאסור לתת צונן לתוך חמין שבו כלומר אף הרבה צוננים מדסתם רבינו מפני שהמים שבו עומדים לרחיצה ואדם מחממן הרבה וזה הוא החילוק של אמבטי למיחם דאמבטי הוא של מרחץ ומיחם אינו של מרחץ וק"ל ועיין למרן שהאריך ומכלל דבריו וז"ל שהרי הפסיק בין דין דאמבטי לדין זה במיחם שפינה כצ"ל.
ועיין להטור סי' שי"ח בפרט זה שדבריו תמוהים ומרן ז"ל הליץ עליו בפנים שונים וז"ל בישוב א' ומצאתי שכתב התוס' וכו' עכ"ל ותמה עליו הב"ח ס"ק ח' וז"ל ועוד דלפי טעמו אפי' חמין לתוך צונן נמי אסור בספל כמו באמבטי דהלכה כר"ש בן מנסיא דאוסר באמבטי אפי' חמין לתוך צונן לדעת התוס' דלא כהרי"ף וא"כ קשה למתיר בספל חמין לתוך צונן עכ"ל ולא קשה מידי ושגגה היא שיצאה מלפני השליט דלא כתב מרן דפסק הטור כרשב"ם וכדעת התוס' אלא לעולם דפוסק כב"ה וכהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ולא הביא מהתוס' אלא דאמבטי הוא כלי שני וספל ג"כ הוא כלי שני ופשוט ומבואר הוא.
עוד כתב מרן וז"ל ועוד י"ל דס"ל לרבינו וכו' א"כ ספל דשרי בגמ' הוי כלי שלישי וכתב עליו הב"ח וז"ל וליתא וכו' עד אין חילוק בין ג' לד' וכו' עכ"ל ולק"מ דג' וד' עד מאה הכל אחד דהטעם הוא משום גזרה אטו שני והכל שוה וא"כ למאי דס"ד מעיקרא רב יוסף דגזרינן ג' אטו ב' א"כ אפי' עד מאה אסור וא"כ רחיצה בשבת היכי משכחת לה.
עוד כתב הב"ח וז"ל אבל האמת דרבינו פסק כך בספל וכו' עד ולכן פסק וכו' יעו"ש וקשה דמהיכן בא לו לאוקומי הברייתות דפליגי במקום דאפשר לומר דלא פליגי וראיה דהש"ס לא רמי להו אהדדי ודאי דלא פליגי וק"ל.
ודרך אגב לא תעזוב נפשי לשאול בפשטא דשמעתתא במה שהקשה אלא בשבת רחיצה בחמין ליכא ופי' רש"י לא משכחת חמין שהוחמו ואפי' בע"ש שלא היו צריכין להפיג רתיחתן עד בחמין עכ"ל ומאי קשה משכחת לה בשימתין עד שיפיג רתיחתן מאליו בלא שום מים בהמתנה כדי שעה.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה