יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק כ · הלכה ח
מותר וכו'. משאוי הוא לה. וכ"פ הרא"ש ז"ל וז"ל כי תבעי לך גמל בחטם מאי מי אמרינן כיון דסגי ליה באפסר משאוי הוא או דילמא כל נטירותא יתירתא לא אמרינן משאוי הוא אמר לפניו ר' ישמעאל בר יוסי ד' בהמות יוצאות באפסר הסוס והפרד והגמל והחמור למעוטי מאי לאו למעוטי גמל בחטם לא למעוטי נאקה באפסר במתניתא תנא לובדקים וגמל יוצאים באפסר באפסר אין בחטם לא אלמא כל נטירותא יתירתא משאוי הוא ואסור וכן הלכתא וכו' ע"כ ונראה מדבריו דס"ל דלברייתא ב' אין לדחות כדדחי לא' וזה תימה דמה הפרש ביניהם ובש"ס דלא דחי לה ודאי סמיך אדלעיל ומשו"ה אפשר דלא גרסינן בספרים ישנים דוקני למעוטי מאי עד באפסר אלא לישנא דר"י בר יוסי ובמתניתא תנא ופרושה דכיון דפסקינן כרב מפרשינן הברייתות אליביה וכן צריך להגיה בלשון הרי"ף יעו"ש.
עוד כתב הרא"ש וז"ל ועוד דקי"ל כרב באיסורי הלכך כל נטירותא יתירתא אסור כגון בהמה באפסר וכו' עכ"ל וט"ס נפל וצ"ל פרה באפסר וכן צריך להגיה בקיצור פי' הרא"ש אבל במה שאינה נשמרת בו אי הוי נטירותא יתירתא הוי משאוי ואסור כגון פרה באפסר יעו"ש דבזה מכוון ללשון הרא"ש.