יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק יח · הלכה ה
גחלת כל שהוא והמוציא שלהבת פטור. כתב הפר"ח בנימוקיו על רבינו וז"ל בפ' משילין מייתינן ברייתא דהמוציא שלהבת כל שהוא חייב ואוקימנא לה דהוציאו בחספא דלית לה שיעורא והשמיטו רבינו וצ"ע ע"כ הכי איתא שם דף ל"ט המוציא שלהבת פטור והתניא המוציא שלהבת כל שהוא חייב אמר רב ששת כגון שהוציאו בקיסם וכו' אביי אמר כגון דשייפא מנא משחא ואתלי ביה נורא וכו' אלא הא דתנא המוציא שלהבת פטור היכי משכחת לה כגון דאדייה אדויי לרה"ר וא"כ חוץ דקשה על רבינו דהשמיט דאם הוציאו בחספא חייב וכדאביי או בקיסם חייב וכדר"ש וכמו שהקשה הפר"ח עוד קשה דאמאי לא פי' דהא דפטור באדייה אדויי וכאוקמתא דש"ס.
ובס' ראשון לציון תירץ לזה וז"ל דר"ש דמוקי לה בקיסם הוא משום דמיד נעשית גחלת וחייב על הגחלת וכדתנן במתניתין דשלהבת וגחלת הכל אחד ואביי פליג עליה ודייק לישנא דשלהבת דמשמע בלא גחלת ומוקי לה בשייפא מנא משחא דהוא ממש שלהבת בלא גחלת דגחלת לא מקרייא מחספא ואמטו להכי פריך לאביי מדתנן המוציא שלהבת פטור כלומר דבשלמא לר"ש מוקי למתני' בשייפא מנא משחא אלא לאביי קשה ומוקי לה באדייה אדויי ורבינו פסק כר"ש דאיסורא דשלהבת היא משום גחלת וכבר כתב המוציא גחלת כל שהוא חייב והמוציא שלהבת פטור מ"מ דאדייה אדויי או דשייפא מנא משחא כיון דליכא גחלת בהדיה ומ"ש כר"ש לגבי אביי שהוא בתרא דהכי משמע פשטא דמתני' אלו דבריו ברם קשה לי דהא חזינן שלהבת נתלית בעץ וליכא גחלת כלל בה ועיין בס' מעשה רוקח מה שרצה ליישב בזה באין מבין וקושית הפר"ח כדקאי קאי.
ודרך אגב ראיתי למ"ש רש"י ז"ל ד"ה אביי אמר וז"ל אי נמי רבותא אשמועינן אביי ואפילו בחספא וכו' והבין בס' ראשון לציון דרב ששת פליג עליה דאביי וא"כ לר"ש א"צ לאוקומי למתני' דאדייה אדויי אלא בשייפא למנא משחא. ואחרי נשיקת ידיו ורגליו ליתא דהא רש"י כתב לעיל ד"ה הא דתני חייב וכו' ומתני' דקתני פטור כדאוקימנא לקמן דאדייה אדויי וכו' ואמאי כתב כן לר"ש וזה אינו אלא לאביי וצ"ל בדוחק דפי' כן לפי' אחר שכתב אח"כ ומי הכניסנו בדוחק זה דא"כ לא הו"ל לרש"י לפרש כלל אלא וודאי דמ"ש רש"י רבותא אשמועינן אביי ר"ל דאתא לגלות דלאו דוקא מ"ש ר"ש אלא הוא הדין בשייפא למנא משחא ולא פליג ר"ש עליה וזה אמת.