יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק יז · הלכה י
ב' כותלים ברה"ר וכו'. וכתב הרב המגיד דף ו' מעירובין. ועיין להתוס' שם ד"ה והאמר רבה שכתבו דברים סתומים לכאורה וז"ל וא"ת כיון דיש לו ב' מחיצות וג' בננעלות הוו ג' מחיצות ולקמן אמר דלכל היותר לב"ה ג' מחיצות דאורייתא עכ"ל. ומה שנראה לענ"ד הוא דלקמן בדף י"א ע"ב קאמר על מתני' דהכשר מבוי כמאן דלא כחנניא וכו' ומוקי לה בהכשר מבוי סתום ואהא קאמר ב"ש אומרים לחי וקורה למימרא דקא סברי ב"ש ד' מחיצות דאורייתא וכו' ב"ה אומרים או לחי או קורה לימא קא סברי ב"ה ג' מחיצות וכו' העולה מזה דלחי וקורה הוי מחיצה גמורה ולחי או קורה לא הוי מחיצה גמורה ולב"ה לכל היותר א"צ יותר מג' מחיצות והכא בעי ד' דהא איכא ב' כותלים ודלת ננעלת הוו ג' ולחי וקורה בצד אחד הוו ד' וזהו שכתב וא"ת וכיון דיש לו ב' מחיצות וג' בננעלות הוו ג' חוץ מלחי וקורה ובלחי וקורה הוו ד' ולקמן אמרינן דלכל היותר לב"ה ג' מחיצות דאורייתא ולא עוד ואהא מתרצי דננעלת לא חשיב כמחיצה וכתב הרה"מ אבל בהלכות דבעינן ננעלות בלילה וכר' יוחנן לא הביאו מסוגייא דא"צ לנעול כלל (כצ"ל) ודברי רבינו עיקר מכח ההיא דעושין פסין עכ"ל וכן פסק רבינו כחכמים בההיא דעושין פסין לקמן הל' ל"ג אך קשה טובא להרי"ף והרא"ש דפסקו כר"י דבעינן ננעלות והביאו המשנה כצורתה דפרק עושין פסין כנראה דפסקו כחכמים וסתרן אהדדי וכעת קשה.
עוד כתב הרב המגיד וז"ל ויראה לי דא"צ דלתות ננעלות מכאן ומכאן וכו' עד סוף הלשון. ונתקשינו טובא דהא רבי יוחנן קאמר דלתותיה ננעלות בלילה דנראה דצריך דלת מכאן ומכאן ואם נאמר דלא ס"ל כר"י א"כ נשארה פי' דברייתא כפשטא דאיירי ברה"ר בתוך המבוי דר"י הוא דאליביה הוא דאוקמוה במבואות המפולשות וכיון דפוסק כב"ה די לו בדלת מכאן ולחי מכאן וקורה מכאן.
והרב המגיד כתב על שם הרשב"א עוד וז"ל ובהכשר רה"ר כתב כיצד הוא מכשירו עושה דלתות ננעלות בלילה וה"ז רה"י. וזה הוא כב"ש דהצריך ב' דלתות ואין להקשות בלא"ה ממ"ש תחילה עושה לו דלתות וכו' ואח"כ כתב א"צ דלתות וכו' משום דתחילה כתב דינא דגמ' דמודה בה בהכשר רה"ר דצריך ב' דלתות מכאן ומכאן ועל כן לא הכשיר בדלת מכאן ולחי וקורה מכאן אלא במבואות המפולשין ואח"כ כתב ויראה לי וכו' שהוא מצד הסברא אבל קשה טובא כדפרישית ואם נאמר דס"ל להרשב"א דדלתותיה ננעלות דרה"ר לאו דוקא א"כ מאי ק"ל לר' יוחנן בש"ס מב"ה הא מ"ש ר"י דלתותיה ר"ל דלת אחד והיינו ב"ה ואפשר לומר דלדעת הרשב"א מ"ש ר"י אלמלא דלתותיה ננעלות היינו אפי' דלת אחד ואפ"ה מותיב ליה מב"ה דאילו לב"ה לא הצריכו נעילת דלת וכפי' ר"י שהביאו התוס' שם ד"ה והאמר רבה וז"ל ולר"י נראה דפריך משום דמשמע ליה דב"ה לא בעי נעילה וכו' ואהא הוצרך לתרץ אליביה בש"ס דה"ק כיצד וכו' מבואות המפולשות והשתא ההפרש בין רה"ר למבואות המפולשות הוא דברה"ר צריך לנעול הדלת בלילה ובמבואות מפולשות א"צ נעילת דלת ודוק כן נראה לי.
ומרן כתב וז"ל כתב הרשב"א וכו' עד ופסק נמי כחנניא דבעי דלת מכאן עכ"ל והשתא מ"ש רבינו לעיל ה"ג היאך מתירין מבוי מפולש עושה לו צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן היינו דס"ל דהברייתא איירי ברה"ר כפשטא ובהא הוא דקאמר ב"ה דצריך דלת מכאן ולחי וקורה מכאן אבל במבואות המפולשות מסתברא דנחתינן דרגא וסגי ליה בצורת פתח מכאן ולחי וקורה מכאן והוא מסברת דנפשיה.
עוד כתב ושמא הרב סבור וכו' ואי אפשר דהא לתרוצה וכו' כצ"ל. עוד כתב וז"ל ועוד צריך לי עיון וכו' דהא משמע לקמן דבמבואות המפולשות וכו' פליגי עכ"ל ומאי קושיא ההיא דר' יהודה אמר שמואל אזלא כהא דר"י דאוקמוה אליביה במבואות המפולשות ורבינו לא פסק כר"י אלא כר' אלעזר תלמידו וכרבנן דפרק עושין פסין וכמו שקדם הרשב"א גופיה.
עוד כתב וז"ל ואולי מ"ש ב' כותלים וכו' עד סופו פי' דלעולם דפוסק כר"י ובעי נעולות וכמ"ש בריש הלכות עירובין וכאן איירי במבואות המפולשות וכאוקמתא דש"ס בברייתא אליבא דר"י ומשו"ה לא בעי נעולות וכל זה לישב מה שלא הצריך נעולות אבל אה"נ דקשה עדיין למה הצריך ב' דלתות כן נ"ל כוונתו ז"ל אך קשה לפי פי' זה דכאן איירי רבינו במבואות המפולשות ובהא איירי בברייתא א"כ הא דכתב רבינו לעיל ה"ג היאך מתירין מבוי מפולש עושה לו צורת פתח מכאן וכו' במה איירי אי ברה"ר צריך פתח מכאן ומכאן ולנועלם בלילה ואי במבואות המפולשות סגי בלא נעילה בלילה אבל לעולם צריך פתחים ואולי מוקים לדברי רבינו דלעיל במפולש לכרמלית מכאן ומכאן או מצד אחד לכרמלית לפחות והוא מצד הסברא דנחתינן דרגא ממפולש מב' רוחותיו לרה"ר ולא ימלט מהלחץ זו הדחק בפי' זה בהל' ג'.
וכתב הטור סי' שס"ד מבוי המפולש וכו' בב' ראשיו וכו' ועיין להב"ח מ"ש בישוב אריכות לשון זה ודבריו תמוהים ע"פ סוגיית הש"ס עירובין דף ז' דקאמר יתיב רב יוסף וכו' מחלוקת וכו' יעו"ש וצ"ע.