אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק יד · הלכה א

פרק יד

ארבע רשויות לשבת וכו'. ועיין מ"ש הרב המגיד וכתב מרן בשם בנו של רבינו וכו' ועיין להרב מקראי קודש שהקשה לזה מדכתיב אל יצא איש ממקומו וגם מעון מקושש גם ממאי דילפינן מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע מעגלות וכו' וגם ממקומות אחרות יעו"ש.
ולענ"ד נראה לפרש הסוגיא לדעת רבינו והוא בהקדים מ"ש בעירובין דף נ"ה אמר רב הונא יושבי צריפין אין מודדין להן אלא מפתח בתיהם מתיב רב חסדא ויחנו וכו' ותניא וכו' אמר ליה (ר"ן) [רבא] דגלי מדבר קא אמרת כיון דכתיב [בהו] עפ"י ה' יחנו וכו' כמאן דקביע להו דמי ע"כ נמצא דבאותו זמן שישבו ישראל במדבר אף דלא קביעי חשיבי כקביעי וכל אותו המחנה חשיב כד' אמות וא"כ הא איכא מדבר דחשיב כרה"י ומשו"ה הברייתא האחת לא חשיב מדבר דקאי בזמן שישראל שרוין במדבר כלומר ומלתא פסיקתא קתני וברייתא האחת קאי בזמן הזה דמעולם לא תמצא מדבר דחשיב כרה"י ולכן לא חילק רבינו בין מדבר למדבר וא"כ מההיא דעגלות לא קשיא דשם קאי כשהיו מהלכין דלא שייך קביעות ואל יצא איש ממקומו ועון מקושש ודאי שהיה חוץ למחנה וכמו שנראה מסוגייא דערובין אך קשה הסוגייאות אהדדי דפרק הזורק דף צ"ו ע"ב איתא בפירוש דמחנה לויה הויא רה"ר ואילו מהא דעירובין נראה דחשיב רה"י וי"ל דשאני מחנה לויה שהכל מצויין אצל משה ומ"ש בעירובין אינו אלא במחנה ישראל וכמ"ש רש"י שם ויחנו על הירדן במחנה ישראל כתיב עכ"ל ונראה שלזה כיון רש"י דאי לא"ה הוו דברי מותר.

כגון מדינה המוקפת וכו'. וכתב מרן וז"ל ונראה דהוא הדין נמי אם יש לה כמה פתחים וכו' עד סוף הל' ולכאורה קשה דאיך כתב דכל שאינו מפולש משער לשער לא הצריכו לינעל דלתותיה בלילה והא כתב רבינו בפי"ז ה"י במפולש דא"צ לינעל ואין זו קושיא דמ"ש מרן ננעלות וכן דלתותיה ננעלות לאו ננעלות ממש קאמר אלא ראויות לינעל וכלשון רבינו ז"ל כאן כתב רבינו וננעלות בלילה וכתב הרב המגיד דלאו דוקא ור"ל ראויות לינעל ומרן נמשך אבתריה וכוונתו דאי מפולש משער לשער והיינו כנידון דידן דכתב רבינו ב' כתלים וכו' אזי צריך פתחים ראויות לינעל וכן במ"ש כאן ובריש הלכות עירובין אבל באינו מפולש א"צ לפתח הראויה דהו"ל כמבוי סתום ויש לה פתח כנ"ל.

וכן חצר וכו' שהוקפו לדירה וכו'. תבות אלו נראה שלא היו בנוסחת הרמב"ם של מרן יעו"ש ויש מי שרצה לומר דכונת מרן דאף דכתב רבינו שהוקפו לדירה ר"ל שמסתמא הוקפו לדירה מדמני חצר ודיר וסהר וכו' וכמ"ש רש"י וכו' ואינן אלא דברי תימה דאי כוונתו לומר שסתם הם מוקפין לדירה איך כותב שהוקפו לדירה דהוי היפך המכוון והא ר' יהודה במתני' דס"ל הכי לא אמר שהוקפו לדירה אלא ודאי דליתא וכמ"ש וכן הטור סי' שמ"ה לא כתב שהוקפו לדירה יעו"ש והרב המגיד בסוף הל' כתב וז"ל ויש מי שכתב שמבואות שיש להם ג' כתלים אפי' בלא לחי הזורק בתוכו מרה"ר חייב ואין כן דעת רבינו עכ"ל פי' דלדעת רבינו צריך דוקא לחי כדי שיתחייב הזורק משם לרה"ר או בהיפך אבל קורה פטור וכמ"ש רבינו פי"ז יעו"ש.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה