אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק יא · הלכה ב

הלכה א

רמשים וכו'. עיין מ"ש הרב המגיד על שם הרמב"ן בעד רבינו ומה שחלק עליו ואין להקשות לדעת הרמב"ן דיש ב' מיני פרעוש מאי מקשה בש"ס והרי פרעוש דפרה ורבה דתניא הצד פרעוש ר' אליעזר מחייב וכו' אימא דאותו פרעוש שאינו פרה ורבה דא"כ אמאי פוטר ר' יהושע מכלל דאסור והא לדעת הרמב"ן זה מותר גמור לכו"ע ואיך יאסור ר' יהושע וק"ל.
וראיתי להמג"א סי' שט"ז ס"ק כ' דברים תמוהים שכתב בעד הרב המגיד שהבין בדעת רבינו שמ"ש אבל תולעים וכו' פטור הוא מותר ולאו דוקא וליתא דלא כתב כן הרה"מ ומ"ש משם הרמב"ן בעד רבינו ולא פטרו וכו' כגון כנה וכו' וכן תולעים וכו' לאו כלום הוא וכמו שהוא פשוט א"צ לכותבו ומה גם דרבינו כתב בריש פרק א' דכל מקום שכותב פטור הוא אבל אסור ואיך נאמר דכאן לאו דוקא אחר שדקדק לכתוב פטור ובכנה כתב מותר וודאי יש חילוק בין כנה לתולעים כמ"ש הלח"מ.
והלח"מ כתב וז"ל צ"ל לפי דברי רבינו והרמב"ן שמ"ש בש"ס והרי פרעוש דפרה ורבה ר"ל [דהוי] כמו פרה ורבה וכו' והזכיר להרמב"ן ג"כ משום דקשיא ליה אמאי לא הקשה כן הרמב"ן לרבינו וקאמר דמפרשי הש"ס הכי ומשו"ה לא קשיא ליה וזה יאמר הרמב"ן בעד רבינו ברם איהו לא ס"ל הכי וק"ל.
וראיתי עוד סברא ג' בהא דפרעוש הביאו התוס' בדף י"ב משם הרב יוסף ד"ה שמא וז"ל פי' הרב יוסף דכנה היינו שחורה הקופצת דכתיב והך את עפר הארץ ודרך שחורה הקופצת לצאת מן הארץ ובזאת הוא דנחלקו רבנן אבל פרעוש היא הכנה הרוחשת וחייב עליה אפי' לרבנן ועיי"ש מה שהקשה לו ר"ת ועוד הקשה לו מלקמן דף ק"ז דפרעוש הוא פרה ורבה וכנה הרוחשת אינה פרה ורבה וכו' יעו"ש וקשה לר"ת למה לא הקשה עוד להרב יוסף מהך סוגייא דדף ק"ז קושיא אחרת דלפי דברי הר"י דפרעוש היא הכנה הרוחשת א"כ איך תני בברייתא הצד פרעוש בשבת ר"א מחייב והא כנה אינה מחוסר צידה שאינה קופצת לכאן ולכאן ואיך יחייב ר"א.
וכתבו התוס' בסוגיין ד"ה הצד את הפרעוש וכו' ואומר ר"י בשם הרב פורת דאפ"ה אם נושך האדם מותר ליקחנו ולהשליכו פי' דבריו דהיינו שהוא על בגדו מבפנים שנוגע על בשרו שכן דרכם שיושבים על הבגדים ולא על הבשר וחושש שמא ינשכנו דודאי בהיותו שם נושכו דזה דרכו בזה שרי ליקחנו אבל וכו' מבחוץ אסור דאינו ירא שינשכנו וא"כ מה שכתב אם נושך לאו נושכו ממש אלא מחמת שהוא בגדו מבפנים נוגע בבשרו דודאי נושכו שרי וכן מדוקדק בלשון הרא"ש שהביא מהרב ר' פורת גופיה וז"ל דהא דצדן אסור היינו על גבי קרקע או ע"ג בגדיו מבחוץ אבל אם הוא על בשרו ונושכו מותר ליקחנו וכו' פי' אם הוא על בגדיו מבחוץ הוא אסור לפי שאינו יכול לנשכו אבל אם הוא על בשרו דהיינו מבפנים ונושכו כלומר דודאי נושכו שרי וא"כ ע"פ האמור לא קשה דיוקא אדיוקא כמ"ש הב"י סי' שט"ז ולענ"ד נכון.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה