אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק י · הלכה יט

הלכה יח

הצד דבר וכו'. הכי איתא בשבת דף ק"ו תנן התם אין צדין דגים וכו' יעו"ש וכתב רש"י מתני' דקתני צפור לבית לא בצפור דרור עסקינן שדרכה לדור בבתים כבשדה (ונשמט) [ונשמטת] מזוית לזוית עכ"ל פי' לעולם דמחלקינן בין מקורה לאינו מקורה ומתני' דבבית אפילו מקורה לא הוי צידה היינו צפור דרור שאינה מקבלת מרות וכן משמע הלשון דרבה בר רב הונא דקאמר הכא בצפור דרור דר"ל הכא דוקא וכן נראה מדלא קאמר אלא כנראה דאזיל עם ההיא תירוצא דלעיל וארווחנא ג"כ דלפי"ז לא משוינא פלוגתא בין ר' יהודה וחכמים דאינהו איירו בצפור דרור ומשו"ה למגדל דוקא אבל בשאר עופות יש הפרש בין ביבר גדול לקטן ולא פליגי אלא בחיות ועיין להחידושי הלכות פ' אין צדין דף כ"ד מ"ש על דברי רש"י אלו שכתבן שם ואף לפי מ"ש החידושי הלכות שם לדעת התוס' דפי' בההיא דאמר שם בש"ס ה"ד מחוסר צדה דאמר הבא מצודה ונצודינו דמיירי בעופות דלפי פירושם לא קאי האי תירוץ דמחלק בין ביבר מקורה לאינו מקורה אלא דאיכא לפלוגי בין הברייתות אם יש שיעור או לא היינו דרב יהודה דאמר הבא מצודה ונצודנו מחלק בין הברייתות בקטן לגדול אבל לעולם רבה בר רב הונא דאמר לעיל הכא בצפור דרור עסקינן הוא בחילוק דמקורה לאינו מקורה.
והוצרכתי להכריח כן לפי שראיתי בשיטה מקובצת ליו"ט כתב וז"ל הכא בצפור דרור וכו' פי' הא דקאמר צפור למגדל ולא לבית וברייתא נמי דקתני אין צדין דמשמע אפי' בבית מיירי בצפור דרור שיודעת להשמט בזויות הבית ועדיין היא מחוסרת צדה ומתני' דתני צדין בשאר עופות ולעולם בבית מקורה וכו' עכ"ל וכבר הכרחנו דהאי תירוץ קאי עם החילוק דמקורה לאינו מקורה.
ואגב ראיתי מ"ש על הערוך שם וז"ל שאינה מקבלת מרות פי' שאינה מקבלת שררה ואדנות משום אדם שאינה יראה לדור בבית ותמהני על הערוך שפי' צפור דרור אינה מקבלת מרות שאינה מצויה בישוב שלא יתפשנה אדם ואם יתפשנה חונקת עצמה והכא אמר שדרה בבית כבשדה וצ"ע עכ"ל. ולענ"ד נראה דכונת הערוך ז"ל במ"ש שאינה מצויה בישוב ר"ל שאין לה דירה קבועה בישוב כמו שאר העופות אלא לעת הצורך המה באים ואח"כ הולכים למרחוק והיינו שלא יתפשנה אדם ואם יתפשנה חונקת עצמה וז"ש בש"ס שאינה מקבלת מרות שהיא כעסנית ואפי' כפעם בפעם שבאה בבית ורוצים לתופשה היא יגעה בכל מאמצי כחה להנצל עצמה ומ"ש שדרה בבית כבשדה ר"ל כמו שאי אפשר לתופשה בשדה כך בבית מחמת דעזה כמות לה התפישה ויגעה הרבה שלא להתפש.
ונבא לדברי רבינו במ"ש או שהפריח את העוף וכו'. ועיין מ"ש הלח"מ ומה שיש לתרץ כבר קדמני הט"ז סי' שט"ז וראיתי לרבינו בפי' המשנה שכתב והלכה כחכמים וכמו שפי' רשב"ג ובפירוש המשנה דפ' אין צדין כתב והלכה כרשב"ג כנראה דפליג אחכמים וי"ל על פי מ"ש הרב המגיד פ"ב מהל' יו"ט ה"ז והלח"מ שם וכן פרש"י בפי' הראשון בפ' אין צדין ד"ה השתא דאתית וכו' אלא דלרש"י לפי' הזה פליג אכולה דינא דת"ק ולרבינו לא פליג אלא אדגים דוקא אבל בחיה ועוף לא ומשו"ה בשבת דלא נזכר דגים אלא חיה ועוף כתב והלכה כחכמים וכמו שפי' רשב"ג אבל בביצה דהוזכר דגים בדברי ת"ק ורשב"ג פליג עליה כתב והלכה כרשב"ג. ודרך העברה ראיתי להפר"ח הל' יו"ט סי' תצ"ז שהביא הכרח לרבינו דס"ל דלא פליג כלל רשב"ג מדבריו דהלכות שבת ולא זכר שר דבריו במס' ביצה וכעת אין הספר מצוי בידי.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה