אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק י · הלכה ה

הלכה ד

העניבה מותרת לפי וכו'. ועונב עניבה. וקשיא לי דממ"ש וכורך עליו משיחה ועונב עניבה נראה דס"ל דאפי' במשיחה אסור לעשות קשר אלא עניבה דוקא שרי והיינו כר' יהודה דאמר ובלבד שלא יעניבנו וקאי אחבל אבל לא אמשיחה דבמשיחה עניבה שרי ואילו הרמ"ך שהשיג על רבינו וז"ל העניבה וכו' ורצונו לתפוש בסוף הלשון ועונב עניבה ואהא מותיב ליה אפי' קשר מותר כמתני' דאמר קושרין דלי בפסיקיא וכי קתני ובלבד שלא יעניבנו אחבל קאי וכו' ור"ל הכי ומוכרח שדעת רבינו לפסוק כר"י וכי קתני ובלבד שלא יענבנו אחבל קאי ולא אפסקיא דהיינו משיחה אבל בפסקיא שרי ותימה אמאי פסק כרבנן וכו' דהיינו בתחילת דבריו כן נראה פי' דברי הרמ"ך וקשיא לי עליו חדא במאי דרצה להבין לדעת רבינו דפסק כר"י משום דאמר ובלבד שלא יעניבנו וקאי אחבל וכמ"ש ואין זה הכרח וכי מי לא מודה ר"י דבמשיחה אפי' קשר שרי דמ"ש מעניבה דלדידיה עניבה גופא קשירה וכד שרי עניבה הוא הדין קשירה ומ"ש ובלבד שלא יעניבנו קאי אחבל לאשמועינן דעניבה גופה קשירה היא וא"כ מה שכתב ועונב עניבה ופירושו אבל קשירה לא לא הוי כר' יאודה ג"כ ועוד במה שסיים אמאי פסק כרבנן ואפכא הו"ל להקשות אמאי פסק כר"י דמאי דפסק כרבנן ניחא דהלכתא כרבנן ולא קשיא אלא במאי דפסק כר"י נמצא דאי אפשר זה בכונת הרמ"ך וצ"ע.
ולעיקר קושיתו שהקשה על רבינו שכתב ועונב עניבה לק"מ דלעולם רבינו פוסק כרבנן וכמ"ש בפי' בתחילת הל' ומה שסיים רבינו כן הוא משום דאיירי במשיחה קטנה שמבטל אותה לכך ומשו"ה אסור לקשור אבל עניבה שרי דלאו של קיימא הוא ולא גוזר והוי כרבנן או דמ"ש ועונב ר"ל או עונב עניבה והוי כרבנן ומוכרח דכר"י לא פסק ודוק.
ודעת הטור דלא כדעת רבינו יעו"ש סי' שי"ז ומרן שם כתב דעת רבינו בסוף דבריו וסיים ודעת רבינו ירוחם כרבינו דהיינו דגוזר חבל גרדי אטו דעלמא וכנראה דכן דעתו לפסוק ובספר הקצר סתם וכתב אבל לא בחבל ולא חילק דבגרדי שרי כנראה דס"ל להלכה כרבינו וכרבנן דגוזר דגרדי אטו דעלמא וכן הבין המג"א אך קשה על הט"ז שכתב על מ"ש מרן ז"ל אבל לא בחבל שהוא אינו חשוב ומבטלו שם הוא של קיום עכ"ל ור"ל דאיירי בחבל דעלמא אבל בגרדי שרי וליתא לדעת מרן וכמו שהכרחנו ואולי שמפרש אעיקרא טעמא דחבל ודוחק.
וכתבו התוס' ד"ה כלל אמר ר' יהודה תימה וכו' וי"ל דה"ק כל קשר עד לאו היינו קשירה. וכתב החידושי הלכות וז"ל דכל קשר דאמר ר"י משמע אפי' בעניבה ולאפוקי מרבנן דנקטו קושרין אבל לא בחבל דמשמע דוקא קשירה ע"כ כונתו לפרש הך פי' התוס' בדברי ר"י דמתני' דמדאמר ר"י כל נכנס עניבה וה"ק כל קשר וגם עניבה שאינו של קיימא דהיינו דקשר דאיכא הכי והכי אין חייבין הא של קיימא חייבין ונכנס עניבה ג"כ ונמצא גם עניבה מוזכר והדיוק קאי לתבת כל דכולל עניבה אבל ת"ק דלא תני אלא קשר אינו נכלל עניבה.
כתבו עוד אי נמי וכו' עד סוף הלשון פי' דבריהם דבמתני' דלעיל תני יש לך קשרים שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכו' ואהא קאי סיפא דמתני' דמייתי מאי דכליל לן כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו ולא למאי דסמיך.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה