יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק י · הלכה ג
קושרת וכו'. ועיין מ"ש הראב"ד ומ"ש הרב המגיד ולענ"ד כוונת הר"א פשוטה דבש"ס אמרו טעמא דרבנן דאסרו אף בחבל גרדי משום גזרה אטו שאינו גרדי דחבל בחבל מחלף וכן פסק רבינו ז"ל בחבל סתם וכרבנן ואח"כ כתב ואם היה חבל גרדי וכו' מביא וקושר מפני שכל אלו הקשרים מעשה הדיוט הן ואינן של קיימא וכו' ונראה מדבריו אלו דטעמא דהתיר הוא משום הנך טעמי ואם כן קשה בחבל הדלי ג"כ אמאי אסרו בגרדי ואי משום גזרה גם כאן נגזור וזהו שכתב הראב"ד על מ"ש רבינו ואם היה חבל גרדי שמותר ליטלם וכו' וזה הטעם אינו מספיק דלפי טעם ההתר זה שכתב וכי קשר הדלי מעשה אומן הוא וגם אינו של קיימא אלא הטעם שהוא חס עליה שמא תשבר בכח הפרה ובודאי לא יניח אותם יום שלם אבל בדלי יניח אותם יום או יומים ומשו"ה גזרינן עכ"ל פי' וכיון דלא יניח אותם שם דתשבר לא אתי למחלף חבל דגרדי עם חבל דעלמא לא כן בחבל הדלי דכיון דהניח אותם שם יום או יומים אתי למחלף אטו חבל דעלמא ולפ"ז מה מקום לתמיהת הרה"מ עליו שהקשה אם קשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן אינו מותר איזה קשר הוא מותר ומאי קשה הכי אמרו בש"ס חבל בחבל מחלף ותירצו ליה בש"ס והטעם הוא בש"ס דכיון דמשהו לה יום או יומים אתי למחלף ועיין לתוס' שכתבו תירוץ אחר חוץ מתירוץ הראב"ד בדף קי"ג ד"ה התם יעו"ש.
עוד כתב הרב המגיד וז"ל שאין קשר של קיימא תלוי באיסור החבל וכו' הוא מתמיה שאין קשר של קיימא תלוי באיכות החבל וכו' והקשה החכם המופלג שלמה בן עזרא נר"ו ממ"ש רבינו גופיה בפי' המשנה דסוף שבת וז"ל ותנאי הב' בקשירה שלא תהיה קשירה של קיימא אלא בגמי וכו' הרי דס"ל לרבינו דקשר שאינו של קיימא תלוי באיכות החבל ולק"מ דהיכן ראה לרבינו דטעמא משום מהות החבל אלא כונתו פשוטה דקאי על מה שהתיר במתני' קשירה ומדידה לצורך מצוה והיינו לקשור הלוח בעץ וכמ"ש שם ואהא כותב שיהא בגמי משום דלמחר יתירנו כיון דאינו מתקיים לזמן מרובה לפי שגמי לח הוא דאי אפשר לומר יבש דאסור לטלטלו דאינו ראוי למאכל בהמה וכמ"ש בדף קי"ב רבי ירמיה הוה קא אזיל וכו' א"ל שקול גמי לח דחזי למאכל בהמה וכו' הרי דיבש אסור לטלטלו וא"כ מ"ש במתני' גמי מוכרח שהוא לח לא כן יבש דיקיימנו שם לזמן מה ואם כן שם בפי' דמתני' נמי משום דיתירנו הוא דקאמר לה וכמ"ש הרה"מ וזה מוכרח דאל"כ נחזי אנן במתני' אמאי נקט גמי לפי דברי הרה"מ וכן למה שפירש רש"י דף קי"ג וז"ל בחבל דגרדי פליגי דצריך לה ולא מבטל לה עכ"ל והיינו כהרה"מ דלאו במהות החבל תלוי אלא יתירנו או לא יתירנו.
עוד כתב הרב המגיד וז"ל אבל צ"ע במ"ש בחבל גרדי שמותר לטלטל ונראה מדבריו שאיסור שאר החבלים הוא משום טלטול וכו' ובש"ס וכו' עד סוף הל' ולענ"ד לק"מ דכונת רבינו להתיר הוא משום דהוא חבל גרדי ולא גזרינן בפרה כמו בדלי וכמ"ש התוס' שהבאתי לעיל ומ"ש שמותר לטלטלו הוא משום דאף דהקשר שרי מ"מ אסור משום טלטול ולזה כתב שמותר לטלטל כלומר בענין שמותר לטלטל אבל אה"נ דשאר חבלים אף שמותרים לטלטל אסור משום קשר של קיימא ועיין מ"ש מרן בכ"מ משם הרמ"ך וז"ל מה מועיל טלטול כיון דפסקינן כרבנן דגזרי וכו' וי"ל מה הל' אומרת מה מועיל טלטול וכי משום טלטול הוא דהתיר כדי שנאמר מה מועיל טלטול הרי לא התיר אלא בהיותו חבל גרדי אלא שצריך ג"כ דליכא ביה איסור טלטול דאי היה אסור לטלטולי אף חבל גרדי אסור דבחבל דעלמא אף שמותר בטלטול אסור וכדכתיבנא לעיל.