יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק טז · הלכה ז
מקום וכו' קירויו מתירו. וכתב הגהות מיימוני כר' זירא ודלא כרבא דאמר אויר קירויו מתירו (ובפר"ח) [וכן פירש ר"ח] דקי"ל כר"ז דמקל בעירובין וכתב מהר"ם וז"ל מדבריו למדתי דס"ל הלכה כדברי המקל בעירובין ואפי' בפלוגתא דאמוראי עכ"ל נראה מדבריו שמפרש דס"ל שתפס רבינו מתירו במקום אין מייתרו ולא דיש לו גירסא אחרת בש"ס וכמו שמשמע מדברי הרב המגיד וכן הבין מרן ב"י סי' שנ"ח וז"ל וצ"ל שהוא גורס אויר קירוייו מתירו כלומר שהוא ניתר ע"י (הלחי) [הקירוי] וכן גורס הר"מ בפט"ז דשבת עכ"ל וא"צ לזה ומסתברא כמ"ש מהגהות מיימוני ונראה דמה שכתוב בדברי הרה"מ מתירו הוא טעות המדפיסים שראו בלשון רבינו מתירו בי' א' העתיקו אינהו הכי ואינו אלא שהביא הש"ס וממילא יובן דפסק כר"ז שהוא המקל וכדברי הרא"ם א"צ למ"ש מרן דט"ס הוא וכצ"ל וכתב ר"ח דהלכה כר"ז דמקל וכתב מהר"ם ז"ל מדבריו למדתי וכו' ובאור זרוע פסק כרבא וכו' דהא דברי מהר"ם הביא בהגהות מיימוני על דברי ר"ח ז"ל והוא ברור.
ועיין מה שהקשה הרמ"ך הביא דבריו הכ"מ. ואחרי נשיקת ידיו ורגליו ל"ק כי במה שסתם רבינו דבריו נכנס אפי' עביד כי ארזילא וק"ל וכתב רש"י ז"ל בסוגיין ד"ה ה"נ אפי' (רבא) [רבה] מודה כרב דפי תקרה יורד וסותם והכא דפליג רבה דעביד קירוי כי אורזילא יציע גג משופע דליכא פה עכ"ל והקשה עמיתי בתורה החכם השלם מהרי"א ז"ל דנראה דקא מפלגי בדעת רב דרבה אמר דאפי' דס"ל לרב באכסדרא דפי תקרה יורד וסותם בעביד כארזילא מודו דאין פי תקרה יורד וסותם ור"ז ס"ל לדעת רב דגם בארזילא ס"ל דפי תקרה יורד וסותם והא רב ס"ל בארזילא דאין פי תקרה יורד וסותם לקמן דף צ"ד ע"ב דאיתא שם אמרי דבי רב משמיה דרב כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם ופי' רש"י בשיפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא וכו' הרי דס"ל כרבא דבארזילה מודה.
ולענ"ד נראה דלפירוש רש"י הכי מתפרש כלפי מ"ש בש"ס נימא בדרב ושמואל קא מפלגי ואהא קא מתרץ דלא בפלוגתייהו קא מפלגי דרבא ס"ל דגם רב מודה ונמצא ככו"ע ור"ז פליג עלייהו דרב ושמואל ולא דסבירא ליה כרב.