אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק ט · הלכה יא

הלכה ט

המכבס וכו' וחייב. ועיין מ"ש הרב המגיד עד דעת הרשב"א והיינו ממ"ש הרשב"א בחי' לשבת דף קי"א ד"ה האי מסוכריא וכו' יעו"ש ואין להקשות להרשב"א ממ"ש הוא גופיה שם דף ק"ט על מ"ש בגמ' נותן אדם מים צלולים ויין צלול לתוך המשמרת וכו' וכתב הרשב"א ודוקא לתוך המשמרת לפי שאין אדם מקפיד עליה ולא אתי לידי סחיטה וכאותה שאמרו פרק במה טומנין גבי דסתודר אפומא דחביתא אסור עכ"ל יוצא מדבריו דאי מקפיד עליה אסור והא לדידיה ליכא סחיטה אלא משום דש ומשום מפרק והיינו כשצריך למשקה דמ"ש לא אתי לידי סחיטה היינו נמי משום דש ומפרק והזכיר סחיטה משום שהוא שם הפעולה אבל איסור הסחיטה שם היינו משום דש וברור.
עוד כתב הרב המגיד על שם הרמב"ן ז"ל יעו"ש וכתב מרן ואיני יורד לעומק דעת הרמב"ן במאי דמרכיב בגד אתרי רכשי הצובע והמלבן עכ"ל ועוד קשה לי דהיאך הוי תולדת צובע הא אינו אלא תולדת מלבן ולא צובע.
וראיתי להלח"ם ז"ל שכתב צ"ל שמ"ש תולדת צובע הוא מפני שהמלבן הוא כמין צובע אבל אינו אלא תולדת מלבן עכ"ל ודבריו קשה להולמן דהרמב"ן כתב בהיפך והסוחט תולדת צובע כדרך מלבן ולא כתב תולדת מלבן ועוד מה לנו אם היא כמין צובע או לא אין לנו אלא לומר תולדה מאיזה מלאכה היא.
וחכם בני פחד יצחק יהיה בעזרו פי' בפשיטות כונת הרמב"ן דבא לאפוקי סברת הרשב"א שהביא תחילה הרב המגיד דביין ושמן שאין הבגד מתלבן דאינו חייב אלא משום דישה דלדבריו אינו אסור אלא כשהמשקין אינן הולכין לאיבוד וע"ז כתב דהא ליתא דלא שייך דישה אלא בגדולי קרקע וא"כ דוקא בסוחט פי' דהוי תולדת מפרק אז חייב משום דישה ואינו חייב אלא בצריך למשקים אבל הסוחט בגד מיין ושמן חייב משום צובע כדרך מלבן כלומר כשהוא סוחט הבגד ממים דהוי תולדת מלבן ה"נ כשהוא מיין ושמן חייב משום צובע וזה הוא שסיים והוא נמי בכל שמכבס בין במים בין ביין וכו' כלומר דהשתא סחיטת בגד ממים ומיין דינן שוה דאף דא"צ למשקין חייב בסחיטה כל אחד כדינו במים משום מלבן וביין משום צובע.
עוד כתב הרב המגיד וז"ל (וה"ה) [והוא] נמי בכל שמכבס בין במים בין ביין וכו' עד סוף הלשון ודקדק מרן ע"ז וז"ל לכאורה משמע מדברי רבינו בהיפך דבמים דוקא חייב עד סוף הל' פי' דבריו מדכתב רבינו עד שיוציא המים שבו.
ולענ"ד אין כונת רבינו לומר דוקא מים דא"כ כך הו"ל למימר והסוחט הבגד ממים חייב מאי עד שיוציא המים שבו דנקט אלא וודאי הכונה דאינו חייב אם נשאר עדין מים בו דלאו סוחט מקרי ומחמת דאיירי בסחיטה דאחר כבוס נקט מים וא"כ אין כאן אפי' פקפוק. וע"פ האמור הנה מקום לדברי הלח"מ שכתב וז"ל מ"ש הרה"מ וכן דעת רבינו הוא משום דלא חילק ולכאורה קשה דאדרבא ממ"ש כאן מים יש לדקדק דדוקא מים ומה היה לו לחלק אלא דדעתו כדכתיבנא ודוק ברם א"צ לזה דדעת רבינו כדעת הרמב"ן הוא ממ"ש רבינו פכ"ב הט"ו וכמ"ש מרן.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה