יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק ט · הלכה א
האופה וכו'. עד אבר קטן. ועיין מ"ש מרן על שם הרמ"ך וכתב הפר"ח בנימוקיו על רבינו וז"ל והנה בענין מחמם מים שחייב משום מבשל יש ראיה מביצה פרק המביא וכו' ושיעור אבר קטן וכו' עכ"ל וכוונתו להביא ראיה ממאי דאיתא בביצה דף ל"ד תנן התם אחד הביא את האור ואחד הביא את העצים ואחד שופת את הקדרה ואחד את המים ואחד תבלין וכו' כולן חייבים וכו' דמוכרח דבמים איכא משום מבשל וקשה טובא דמאי ראיה משם אימא דמ"ש דהמביא את המים חייב לאו משום מבשל את המים אלא משום מבשל את האוכל בכללות דבלא מים לא היה בשול אבל אם חמם מים לא מחייב וכ"כ מרן שם משם מהר"י בי רב דכולן הביאו בבת אחת יעו"ש לקמן ה"ד ועיין במ"ש הרשב"א בחי' שבת גבי דף מ' ע"ב וז"ל ובהא מתרצא לן הא דאמר לקמן וכו' ודייקי בה רבוותא ז"ל ה"ד וכו' לכו"ע אסור וחייב חטאת וכו' עכ"ל מבואר מדבריו דס"ל דאיכא בישול במים יעו"ש.
ושעור מבשל סממנים כדי שיהיו ראוים לדבר וכו'. ועיין בהשגת הר"א והלח"מ הליץ בעד רבינו בהשיא כוונת רבינו לענין אחר דהכונה דיעשה הצביעה כמו שירצה דרך משל אם ירוק יעשה ירוק ואם לא נעשה עדיין ירוק דלא נגמר הגוון פטור וכן הפר"ח כתב כן ואחרי נשיקת ידיהם ורגליהם אין זה כונת רבינו אלא כמו שהבין הר"א דהאי שיעורא דכתב רבינו הוא שיעור הכמות דאי כמ"ש הם ז"ל לא דמו שיעורי רבינו זה לזה דכתב שיעור המחמם וכו' אבר קטן ושיעור מבשל וכו' וכן בתחילת הלכה האופה כגרוגרת חייב והוא שיעור הכמות וא"כ איך כליל רבינו כל השיעורים הללו בסוג אחד ולא דמו דזה בכמות וזה בעשית המלאכה יפה ועוד א"כ אמאי לא נתן רבינו שיעור מעשית המלאכה יפה בפת ובבישול אלא במים לחוד יעו"ש פכ"ב ה"ד דהיינו שהיד סולדת בו ועוד דכאן הו"ל לכתוב שיעור המים בכדי שהיד סולדת בו דכתב שיעור מבשל או התם הו"ל לכתוב שיעור מבשל דכתב שיעור המים ועוד דבש"ס לא מצינו שיעור אלא במחמם מים ולא בשום מלאכה אחרת אלא ודאי הכונה דבכל המלאכות א"צ לפרש שיעור דבודאי כל דליכא גמר מלאכה לא מחייב ולא הוצרך לפרש זה בש"ס אלא גבי מים דלא שייך בהו גמר מלאכה דליכא הפרש בהו מצד חמימותן ונתנו שיעור בהם בכדי שהיד סולדת בו וזה כתבו רבינו פכ"ב אבל כאן הכל הוא שיעור הכמות ובשיעור זה שהשיג עליו הר"א ועיין להפר"ח שם מ"ש בזה.