אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו

פרק ח · הלכה א

פרק ח

החורש כל שהוא וכו'. הרי זה תולדת חורש וכו'. וכתב הרב המגיד מקרסם קוצץ ענפים יבשים מן האילן וכו' ולכאורה קשה דאיך מביא פירוש רש"י על דברי רבינו דרבינו פסק דכל זה הוא תולדת חורש ואילו ס"ל כפירש"י דמקרסם היינו קוצץ מן האילן הו"ל תולדת זורע שמכוון להצמיח האילן ולא שייך חרישה כל שאינו בקרקע וכן כתב רבינו גבי זומר דהוי תולדת זורע ומהאי טעמא חילק מרן בהל' ב' במנכש דב' מנכש נינהו יעו"ש ונראה לומר דאין כונת הרה"מ להסמיך דעת רש"י לרבינו אלא לפירוש מקרסם שהוא קוצץ אבל ודאי דיש חילוק ביניהם דלדעת רש"י הוא באילן ולרבינו הוא בקרקע.
והנה דעת רבינו בהאי ברייתא דפרק הבונה במאי דתני אם ליפות את הקרקע כל שהוא שהוא פירושא דמתני' דתני סתמא כל שהוא דדוקא אם עשה בכונה זאת הוא בכל שהוא ואם לאו כשאר שיעורין דברייתא ומן התימה על רבינו בפי' המשנה דכתב דהוי תולדת זורע כנראה דדינא דמתני' לחוד ודינא דברייתא לחוד ומשו"ה לא תני במתני' אם ליפות את הקרקע ומלבד דקשה דידיה אדידיה הוא תימה דמהיכן בא לחלק פי' דמתני' מפי' דברייתא מאחר שדרך הברייתא לפרש דברי המתני'.
והלח"מ ז"ל כתב וז"ל וא"ת אמאי לא חשיב מנכש ליפות את הקרקע אב כמו חורש וכו' דומיא דזומר שהוא כמו זורע שהוא מאיכות פעולתו וי"ל דאי אפשר לצמיחה מבלי זימור וכו' עכ"ל וראיתי בס' קרית מלך רב דף כ"ט ע"ג גבי ה"ד אקהי אקהייתא על דבריו אלו וז"ל ודבריו תמוהים דמסוגייא הנזכרת מוכח דמוכרח הוא דמיפה את הקרקע דאיתא בהבונה אם ליפות את הקרקע כל שהוא והקשה ע"ז אטו כלהו לאו ליפות נינהו וכו' עכ"ל ולק"מ דלעולם חיוב איכא במנכש כיון דמיפה אלא דהוי משום תולדה דלא דמי לחורש ממש דחורש אי אפשר בלא חרישה לא כן במנכש דנהי דמיפה אבל אפשר בלא"ה לצמוח בלי ניכוש ולהכי חשיב תולדה משא"כ בזומר דאי אפשר לצמיחה בלתי זימור משו"ה לא חשיב תולדת זורע אלא זורע ממש ופשוט.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה