יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק ו · הלכה כד
פירות שיצאו חוץ לתחום וכו'. והשיג עליו הר"א דאמאי לא פסק כרב פפא גם הרב המגיד הוסיף להקשות דכן פסק פ"ה מהל' יו"ט ה"י ועיין מה שתירץ לישב הכל וכונתו פשוטה דתחומין ואכילה הכל אחד ואי לא הפסידו את מקומן לתחומין כן לאכילה שם ולאו סברא הוא לחלק ביניהם דמאי שנא אלא דר"פ נקט דינו בהגבלת התחומין ממ"ש לא הפסיד את מקומן דר"ל דעירובו עירוב באכילה דאף דמברייתא א' לא הזכיר אכילה מ"מ אי אפשר דלא ידעו לה בש"ס אלא דלא משני תנאי היא אלא דהיה סבור המקשה דגם בברייתא איירי ביו"ט ומשו"ה מותיב ליה ומתרץ דהא ביו"ט הא בשבת וכל עיקר התירוץ הוא זה ואכילה ותחומין הכל אחד.
ועיין להלח"מ ז"ל מה שהקשה שע"פ מ"ש לא קשה מידי וכיון שדבריו סתומין אני צריך לפרש דבריו וז"ל בפ"ה מהל' יו"ט כתב רבינו פירות שיצאו חוץ לתחום ולא הזכיר מה הדין באכילה ויש תימה איך לא הזכיר זה ואם הם אסורים כן צריך לומר וסובר וכו' למה הוצרכו וכו' ואהא תירץ שרבינו סמך על מ"ש כאן דכיון דבשבת מותרים כ"ש ביו"ט עכ"ל פי' דבשבת דליכא התר בתחומין בהבאת דבר ממקום למקום אפ"ה באכילה מותר בשוגג ביו"ט דבמזיד מותר בתחומין לא כ"ש באכילה ואם כן אין חילוק מאכילה לתחומין שהדין שוה להם ואיך יחלק כן בגמ' ולפי מ"ש אין צריך לזה דאין סברא לחלק ביניהם וק"ל.
וראיתי להר"ן בזה דברים סתומים טובא לענ"ד עד שלענ"ד א"א לפרשם אלא בהגיה ב' תבות כל זמן שאין אני שומע טוב ממנו וז"ל בין שיצאו שוגג בין שיצאו מזיד ומותרין באכילה לאותן שיכולין לילך שם אם יצאו הפירות בשוגג אבל אם יצאו במזיד לא יאכלו כיון שלא חזרו למקומן דקנסינן להו אע"פ שהן אנוסין ותימה הוא למה לא כתב זה הרי"ף ושמא ס"ל דהאי לא יאכלו לאנשים אחרים נמי קא אסרי וקשה ליה לדעתיה וכו' עכ"ל ומה הכונה בדברים אלו ונראה דהכי פירושו דקשה ליה אמאי השמיט הרי"ף דבשוגג יאכלו שלא במקומן ובמזיד לא לפי דס"ל פשוט בדעת התוס' דבהא נמי הלכתא כר"פ וכמ"ש מן הש"ס ואהא תירץ דשמא ס"ל דהאי לא יאכלו לאנשים אחרים נמי קא אסרו וא"כ קשה ליה להרי"ף לדעתיה דהא קי"ל הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר וא"כ משו"ה לא פסק הא דהכא משום דס"ל דאפי' במזיד מותר לישראל אחר ובשוגג שרי אף לעצמו ומשו"ה דחה הך דהכא מהלכה מכח ההיא דבא מחוץ לתחום בשביל ישראל וכו' ואח"כ כתב ויש לתרץ זה כלומר אף דהרי"ף ס"ל דפליגא הא להא מ"מ לדידן יש לתרץ דלא תקשה הא להא דיותר אסורין וצריך למחוק תבות דס"ל לרי"ף כן נראה לי.