יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק ו · הלכה כב
מי שהיה בא בדרך וכו' ולמוצאי שבת לוקחו ממנו וכו'. לא ידעתי מה הכונה בדבריו אלו דלמוצאי שבת לוקחו ממנו.
במה דברים אמורים בכיסו וכו'. וכתב הרב המגיד ושם בפ"כ יתבאר החילוק בין מציאה הבאה לידו לכשלא באה לידו עכ"ל והיינו מה שחילק שם בין יכול להחשיך לאינו יכול להחשיך דבבאה לידו אף דיכול להחשיך מ"מ מוליכה פחות פחות מד' אמות וכשלא באה לידו אם אינו יכול להחשיך דוקא מוליכה אבל לשאר דברים שוים הם דהיינו דבשניהם אינו יכול ליתנה לגוי אלא מוליכה פחות פחות מד' אמות ורבינו כאן איירי בשניהם וז"ש הרה"מ שם בפ"כ ה"ז וז"ל וכתב רבינו שאפי' מציאה שבאת לידו וכו' ובפ"ו ג"כ כתב שמציאה אינה נותנה לגוי אבל יוליכנה פחות פחות מד"א והוא כשבאה לידו וכשאינו יכול להחשיך עליה עכ"ל ולכאורה מבהיל במ"ש והוא כשבאה לידו ואינו יכול להחשיך דליתא דבבאה לידו אף שיכול להחשיך מוליכה פחות פחות מד' אמות וכמ"ש רבינו שם בפי' אלא דכוונתו דהוי הכי דרבינו איירי כשבאה לידו וג"כ כשאינו יכול להחשיך עליה דהיינו בשלא באה לידו דדוקא אי אינו יכול להחשיך הוא דשרי ור"ל דבשניהם איירי רבינו ודין אחד להם לענין זה שלא יתן לגוי אלא מוליכה פחות פחות מד' אמות ונמצא לפ"ז דרבינו מדמה מציאה שבאה לידו ללא באה לידו ופוסק לחומרא ואינו יכול ליתנה לגוי.
אך מדברי הר"ן לדעת רבינו שכתב שפוסק במציאה שבאה לידו לקולא ונותנה לגוי נראה שמחלק לדעת רבינו בין מציאה שבאה לידו ללא באה לידו ולפי זה מ"ש רבינו כאן מציאה שאינו נותנה לגוי ר"ל מציאה שלא באה לידו וכן מ"ש רבינו שם בפ"כ ואפי' מציאה שבאה לידו וכו' ר"ל דיש לה דין דכיס המוזכר לעיל ושוין נינהו ומן התימה על מרן ב"י סי' רס"ו שלא ביאר חילוק דין זה בדעת רבינו היוצאה מדין הר"ן והרה"מ.
עוד כתב הרב המגיד שם וז"ל וכבר נחלקו וכו' עד צנעה גדולה יש בה וכו' ויש להקשות על תשובת רבינו זאת דכיון דאין לחלק לענין פחות פחות מד"א בין כיס למציאה משום דפחות פחות הוא צנעה גדולה א"כ קשה השתא במציאה דלא מהני שיוליכנה הגוי כשהוא פחות פחות מד"א מהני בכיס דמהני שיוליכנה הנכרי כ"ש דמהני פחות פחות מד"א ולמה בתחילה מהדרינן אגוי ועיין להרמב"ן ז"ל הביא דבריו בחי' לסוגיין והכ"מ תשובה צודקת לרבינו וצריך לכלול זה בדברי רבינו בתשובתו זאת.
אלא מוליכו פחות פחות מד' אמות. עיין להרב מקראי קודש כאן ולאור יקרות בפ"כ.