יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק ו · הלכה ח
ולא אסרו בכל מקום וכו'. שמא יאמר לגוי. הכי איתא פ' אין צדין דף כ"ד ע"ב אמר רב פפא נכרי שהביא דורון וכו' בכדי שיעשו וכו' וכתב רש"י וכו' משום מוקצה ואפי' לר' שמעון וכו' וראיתי להרשב"א בחי' שבת פרק כ"ג על מתני' דעשו לו ארון וכו' כתב וז"ל ואין טעמו מחוור דכיון דאסורין לערב בכדי שיעשו כבר נתבאר דאין זה משום מוקצה וכו' דאילו היה כן לערב מותרין מיד וכו' אלא טעמא משום שנעשית מלאכה דאורייתא וכו' עכ"ל וכן הקשה הר"ן גם כן יעו"ש. ולענ"ד נראה פשוט דמאי דנקט רש"י האי טעמא הוא כדי לאסור גם בטילטול לא כן אי הוה נקיט טעמא דשלא יהנה דהוה שרי בטילטול ומשו"ה נקט האי טעמא וכן הטור סי' תקט"ו אסר ביו"ט עצמו בטילטול וק"ל. וראיתי להב"י סי' שכ"ה כתב על מה שאסר הטור בטילטול וכ"כ הרי"ף והרא"ש וז"ל הא דאמרינן אסור לא מיבעיא באכילה אלא אפי' לטלטל אסור וכו' יעו"ש וקשה אמאי השמיט מרן גם לרש"י דסובר דאסור בטילטול וכדכתיבנא ולהרא"ש אין להקשות אמאי חזר לכתוב עוד הא דאסור בטילטול דהא העתיק בתחילת דבריו לשון רש"י ולא הקשה עליו כלום דחזר לכותבו בשביל דבר והפוכו דבבא מחוץ לתחום אע"ג דאסור באכילה מותר בטילטול יעו"ש. אך קשה להרשב"א שכאן לא נתחוור [לו] פי' רש"י ואילו בפרק כל כתבי על מתני' דמילא מים ד"ה גמ' הא דתניא וכו' כתב טעמא דמוקצה ושכן כתב רש"י יעו"ש וסותר עצמו דידיה אדידיה.
עוד כתב רש"י ולערב אסורין בכדי שיעשו שלא יהנה ממלאכת יו"ט יעו"ש והתוס' חלקו עליו ואמרו הטעם שמא יאמר לגוי לך וקנה וכו' יעו"ש ונפק"מ טובא ודעת רבינו נראה כר"ת ודעימיה שכתב שמא יאמר לגוי ולפי טעם זה כתב הרשב"א פ' שואל דהא דצריך להמתין בכדי שיעשו היינו לו אבל לאחר מותר מיד ודקדק כן מכמה מקומות יעו"ש וכ"כ הרא"ש ג"כ בפ' אין צדין דלר"ת מותר לישראל אחר מיד דלא שייך שמא יאמר לגוי דאין אדם חוטא ולא לו ברם הרא"ש וכן הרשב"א כתבו בפ' כל כתבי דהא דקאמר במתני' ואם בשביל ישראל אסור היינו אסור לכל ישראל אפילו למי שלא נעשה בשבילו וקא יהיב טעמא משום דהוי איסור דאורייתא ולכאורה נראה דפליג דידיה אדידיה וכבר הרגיש זה הרב המגיד בדעת רבינו דס"ל הכי ג"כ דסובר טעמא דשמא יאמרו לגוי ולעיל בסוף הל' ה' כתב דגם לאחר צריך בכדי שיעשו וז"ל ואעפ"כ צריך להמתין בכדי שיעשו שלא חלקו בדבר שנעשית בו מלאכה גמורה בשביל ישראל וכו' וכוונתו דאף דמותר שלא תחלוק בדבר וכו' וזה דעת הרא"ש וזהו שכתב הרא"ש אבל באיסור דאורייתא וכו' כלומר כיון שהוא איסור דאורייתא לא מחלקינן.
המורם מכל הכתוב שדעת רבינו כר"ת ודעימיה דטעמא דבכדי שיעשו הוא שלא יאמר לגוי וכ"כ הרב המגיד ז"ל והצריך טעמא דשלא תחלוק וכו' ודברי הרה"מ אלו נעלם למהר"ם מטיוול יעו"ש ביד אהרן סי' תקט"ו בהגהות הטור אך קשה טובא מה שהקשה הלח"מ להרה"מ פ"א מהל' יו"ט הכ"ד שהסכים דעת רש"י לדעת רבינו יעו"ש ויותר תימה להרה"מ גופיה דסתר עצמו דידיה אדידיה משבת ליו"ט וכן קשה למרן בספרו הקצר דבסי' ש"ז העתיק דברי רבינו דידן והיינו כר"ת ודעימיה ובסי' תקט"ו פסק כרש"י ודעימיה עוד קשה וכן הקשה אלופינו בתורה החכם השלם הוא מהר"י אלבעלי ז"ל דבהל' יו"ט [פ"א] הכ"ד כתב הרה"מ וכן הסכים הרשב"א בראיות והיינו כרש"י ובהל' שבת סוף הכ"ג כתב והרשב"א ז"ל לא הכריח בזה כלום וסותר עצמו וממ"ש הרשב"א פ' כל כתבי ד"ה רבא אמר דאסר בנעשה בשביל ישראל זה אף לישראל אחר משמע דס"ל כרש"י דהיינו טעמא שלא יהנה ממלאכת שבת ואי מהא היינו יכולין לדחות דלעולם דלא הכריח ומה שאסר אף לישראל אחר הוא לחומרא וכדעת רבינו והרא"ש אך מה שהסכים בראיות סותר זה.
וזה שנים רבות עברתי על דברי הרא"ש בפ' אין צדין וראיתי שמחתינהו לרבינו והראב"ד עם רש"י ודעימיה בחדא מחתא ותמהתי עליו ממ"ש רבינו כאן בהל' שבת שמורה שדעתו כר"ת ודעימיה ושאלתי להרב המובהק שמואל תוב"ב נר"ו תושב קושטא וז"ל בכתב בא אלי ומאי דכתב דהרמב"ם ס"ל כרש"י היינו שסובר כדעת רש"י דלערב ביו"ט שני צריך בכדי שיעשו ולא בעי מוצאי יו"ט שני וזה ברור בדבריו בפ"א מהל' יו"ט ששם השוה דין ביצה לדין ניצוד ונעקר דאי ניצוד או נעקר בראשון תאכל בשני והרב המגיד כתב שם סברת ר"ת בשם יש אומרים וכתב שהעיקר כדברי רבינו ושכן הסכים הרשב"א ומרן סי' תקט"ו כתב בשם הגהות מיימוני שדעת רבינו כבעל הלכות גדולות וכתב עליו שלא חש לקמחיה דבהדיא סבר הרמב"ם כרש"י יעו"ש איברא שהלח"מ בהל' יו"ט תמה על הרה"מ ורצה ליחס לרבינו סברת ההלכות גדולות ור"ת ממ"ש בהל' שבת ורצה לדחוק בדברי רבינו שבהל' יו"ט ולפרשם כדעת הה"ג דמאי דכתב רבינו דבר הניצוד היינו שניצוד מאליו דהוי כמו ביצה ומאי דכתב דבר הנעקר מהמחובר היינו שעקרו הגוי לעצמו דהכי פירשו התוס' עובדא דההוא טביא וכו' ואני תמה עליו דמה יענה ביום שידובר בו מ"ש רבינו פ"ב מהל' יו"ט גוי שהביא תשורה לישראל ביו"ט אם יש מאותו המין במחובר לקרקע או שהביא חיה עופות ודגים שאפשר לצודן בו ביום הרי אלו אסורין עד לערב וימתין בכדי שיעשו וליכא לדחויי דלישנא דרב פפא נקט ומאי דפרישנן בדברי ר"פ נפרש בדבריו דמלבד שרבינו הביא דין נצודין שלא הוזכרו בדברי ר"פ ונחית לפרושי היה לו לפרש אי ס"ל דבעינן מוצאי יו"ט ב'.
והמדקדק לשון רבינו עיניו יחזו שאי אפשר לפרשם כמו שפי' הה"ג ור"ת דברי ר"פ שר"פ אמר אם יש מאותו המין במחובר אסור ולערב נמי אסורים בכדי שיעשו ופי' הם ז"ל דלמוצאי יו"ט ב' קאמר אבל רבינו עשה הכל דין אחד שכתב הרי אלו אסורין עד לערב וימתין בכ"ש וא"א לפרש אלא לערב שאחר היום עצמו וזה פשוט באופן שדברי הרא"ש חזקים כראי מוצק שדעת רבינו כדעת רש"י שבליל יו"ט ב' שרי בכדי שיעשו.
ולמאי דקשה עליו ממ"ש בהל' שבת שטעם המתנה בכדי שיעשו הוא משום גזרה ולפי טעם זה היה צריך לאוסרו עד מוצאי יו"ט שני נראה לענ"ד על צד הדחק שרבינו ס"ל כדינו של רש"י ולא מטעמיה דשלא יהנה ממלאכת יו"ט משום דקי"ל המבשל בשבת שמותר לאחרים למוצאי שבת מיד וכמ"ש פ"ו הל' כ"ג ואי איתא לטעמא דשלא יהנה ממלאכת יו"ט גם שם היה צריך להמתין ומשו"ה דחה טעם רש"י ובעיקר הדין לא ס"ל כה"ג ור"ת משום דקשיא ליה סוגיית ההוא טביא דאיתצד ביו"ט א' ואכלו ליה ביו"ט שני ולא ס"ל דאיתצד מאליו דהו"ל לש"ס לפרושי וגם סוגיית בני גיננא דפשטא מוכחא כדינו של רש"י ורבינו משו"ה מזכה שטרא לבי תרי הדין כדעת רש"י והטעם כה"ג ור"ת ואף דמשום טעמא דגזרה היה צריך לאוסרו עד מוצאי יו"ט ס"ל מכח הנך סוגיי ופשט דברי ר"פ דלא החמירו כולי האי לאוסרו ביו"ט ב' אף דשייך הגזרה ואל תתמה ע"ז שהרי ר' יחיאל מפרי"ש שהביא הרא"ש דס"ל כדעת ר"ת דאסור עד מוצאי יו"ט שני ואפ"ה ס"ל דאי חל שבת במוצאי יו"ט שני דשרי דכולי האי לא החמירו וכתב עליו הרא"ש דהכי מסתברא הרי דאף דשייך למגזר שמא יאמר לגוי בי"ט א' שיביא לו איזה דבר לאוכלו בשבת שאחר יו"ט שני אפילו הכי לא גזרינן כולי האי השתא דאתית להכי מצינן למימר דרבינו האי קולא אקיל אף בי"ט ב' עצמו.
ועוד יש סמוכות לדין זה ממאי דכתבו חכמי לוניל הביא דבריהם הרא"ש משם הרז"ה דדבר שאין במינו במחובר שהובא לישראל ביו"ט א' של ר"ה שמותר ביו"ט שני וא"צ להמתין כלום ואף שהטעם משום קנסא שמא יאמר לו דיו שקנסו אותו בא' יעו"ש הרי אף דשייך טעמא לאוסרו בב' אפ"ה שרינן ליה ואף שדברי חכמי לוניל אמורים בדבר שאין בו משום הכנה רבינו ס"ל האי קולא אף בדבר המחובר ודוקא ביו"ט שני של גליות חוץ מר"ה ושבת שאחר יו"ט כמ"ש פ"א מהל' יו"ט כנ"ל לכאורה ליישב דעת רבינו והרא"ש ושלומך יגדל כנפש דורש שלומו וטובתו חיים שמואל תוב"ב.