יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק ד · הלכה א
יש דברים וכו' ואפי' מחמת עצמן. והקשה הלח"מ דמאחר דלא אפשיטא איך פסק לחומרא במידי דרבנן ונראה דרבינו סובר דאפשיטא במחמת עצמן וכ"ש מחמת דבר אחר וכמ"ש הרי"ף דאפשיטא ונראה דהכי ס"ל ומה שהקשה הב"ח סי' רנ"ז סק"ב דא"כ לא הו"ל להביא וסליקא וכו' י"ל דהביא כן כדי לגלויי דס"ל דהיא מסקנא ולא דחיה וכמ"ש הוא עצמו לעיל גבי גפת דשומשומין דפסק לחומרא דאפשיטא.
עוד הקשה הלח"מ וז"ל וא"ת לדעת רבינו דכי אמר לו לחין מחמת עצמן אסור כ"ש מחמת דבר אחר איך רצו בגמ' לפשוט הך בעיא מדהזכירו במתני' מוכין לחין מחמת עצמן היכי משכחת לה הא אפשר לאשכוחי מחמת דבר אחר ואסור מכ"ש וכו' עכ"ל. ולענ"ד הכי פירושו לדעת רבינו אי אמרת בשלמא לחין מחמת דבר אחר שפיר דשייך בכולן והאי דינא דוקא מחמת דבר אחר ולא מחמת עצמן אלא אי אמרת לחין מחמת עצמן ג"כ מוכין לחין מחמת עצמן היכי משכחת לה פי' דכיון דמחמת עצמן אסור וכ"ש מחמת דבר אחר אמאי תני בהדייהו מוכין דלא משכחת לה אלא מחמת דבר אחר דהשתא תבן וזגין ועשבים אפי' מחמת עצמן אסור כ"ש מוכין שהוא מחמת דבר אחר ואמאי תני לה בהדייהו מאחר דמכל שכן נפקא ובשלמא השאר תני להו משום מחמת עצמן וכ"ש מחמת דבר אחר אלא מוכין קשה כיון דלא משכחת לה כן צריך לפרש לפי גירסת רש"י.
ברם קושטא דמילתא נ"ל דרבינו לא גריס הכי שכן כתב רש"י ה"ג כנראה שהיה גירסא אחרת ומוכרח כן דהרי בפי' המשנה כתב כרש"י אלא וודאי דפעם נראה לו כגירסא אחת ופעם כגירסא אחת וכמו דכליל החבי"ב בכלליו אך אי ליכא נוסחא ליכא למימר הכי.