יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק ג · הלכה יג
תנור שנתן לתוכו בשר מבעוד יום וכו'. הכי איתא בש"ס דף י"ח והשתא דאמר מר וכו' וכתבו התוס' ד"ה התם וכו' וא"ת לרב אשי דשרי ברחא ולא שריק ולא אסר אלא בשרא אגומרי תיקשי ליה מתני' דאין נותנין פת לתנור וי"ל וכו' והקשה הרשב"א בחי' לתירוצם דא"כ אמאי מתרץ בש"ס שם התם מינתח הא לא מינתח והא בקל יכול לתרץ כשפי התנור פתוח ע"כ. ולענ"ד נראה דעד כאן לא כתבו כן התוס' אלא לר"א דשרי ומוקי למתני' בבשרא אגומרי וכמ"ש בש"ס מוקים לסיפא ג"כ בפי התנור פתוח דהוי כמו בשרא אגומרי והוי סיפא דומיא דרישא לא כן לרבי ירמיה דאסיר דמתני' אתיא כפשטא ולא הוי בשרא אגומרי לא ניחא ליה לאוקומי סיפא בפי התנור פתוח דהוי דלא כרישא ומשו"ה מוקי בש"ס אפילו פי התנור סתום והיינו טעמא דכיון דלא מינתח בעינן לטעמא דכהנים זריזים הם.
והנה נבא לדברי רבינו שלכאורה כל מ"ש אינו לפי סוגיית הש"ס דאילו בש"ס בבשר גבי נתן טעם משום זיקא ורבינו נתן טעם זה בברחא וכן כל לשון זה הוא מגומגם. ולענ"ד נראה דרבינו מפרש בש"ס כך איכא דאמרי דגדיא בין שריק בין לא שריק שפיר דמי פי' דכיון דאם יחתה יתחרך הבשר שהוא רך לא חיישינן לחיתוי ולאו דוקא לא שריק אלא אפי' פתוח ממש שרי אלא נקט הכי אגב לישנא קמא דברחא נמי ושריק שפיר דמי פי' דאף דבזה יבא לחתות דלא יתחרך מ"מ הוא שריק וגלי אדעתיה דא"צ זיקא דאי לא שריק אפי' שהוא סתום מ"מ אי אפשר אם לא יכנס זיקא ביני חורי וכיון שכן נראה דלא חייש לזיקא ויבא לחתות לא כן כשהוא שריק נראה דחייש לזיקא ואינו מגלהו כי פליגי דברחא ולא שריק רב אשי שרי דסובר דכיון שהוא סתום אף דלא שריק לא מגלהו דקשי ליה זיקא ורב ירמיה מדפתי אוסר דכיון דלא שריק נראה דלא חייש לזיקא והשתא רבינו פוסק כמאן דאסר וצריך דוקא שריק כדי להתיר וז"ש רבינו בבשר גדי הטעם שלא יבא לחתות ומסתמא איירי אפי' בתנור פתוח ובבשר עז ושריק שרי משום דקשי ליה זיקא ושוב ראיתי לב"י סי' רנ"ד פי' כן.