יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק ג · הלכה יא
אסור להכניס מגריפה וכו' מפני שמגיס בה וכו'. וכתב מרן נ"ל שמ"ש רבינו והיא על האש וכו' עד על האש קרי לה עכ"ל וקשה דלא היה צריך לזה דבקל יש לחלק דהכא לא איירי במרותחת מדלא פי' וסתם משום הכי דוקא ע"ג האש הוא דאסור אבל במרותחת מה לי ע"ג האש או שלא ע"ג האש הכל אחד אשר עפי"ז זה נראה להליץ בעד הלח"מ ממה שהקשה עליו בס' יצא מחדש קרית מלך רב דאיך כתב דס"ל לרבינו דמ"ש בגמ' ודילמא מגיס הוא משום צובע ובצביעה דוקא אסור אפילו בעקורא ברם בבישול בעינן דוקא על האש דהא כתב רבינו פכ"ב ה"ו דבקדרה רותחת אפי' שהורידה מעל האש לא יתן לתוכה תבלין והיינו טעמא דמתבשלין הרי דאפי' שלא ע"ג האש איכא בישול ואיך כתב הלח"מ דבתבשיל אם אינו ע"ג האש ליכא בישול ומ"ש הוא לחלק בין תבלין להגסה ליתא דכיון דהתבלין מתבשלין הוא הדין ההגסה דיש לומר כמו שכתבתי דכאן איירי רבינו באינו רותח ומשו"ה צריך ע"ג האש ובצובע אפי' אינו רותח ואינו ע"ג האש אסור דכדי שיקלוט הצבע א"צ רותח ובגמ' איירי באינו רותח דאי ברותח כד מותיב הש"ס ודילמא מגיס אמאי לא מוקי לה באינו רותח אלא וודאי דאיירי אפי' באינו רותח וצובע שאני ומזה הטעם נ"ל שכתבו התוס' דטעמא משום צובע דאילו תבשיל באינה רותחת צריך דוקא ע"ג האש.
ועפ"ז יתיישב מה שיש להקשות לכאורה על הרב חידושי הלכות שכתב על דבריהם וז"ל והוי צובע דכיון דמיירי בעקורא ס"ל דלא שייך משום מבשל אלא משום צובע עכ"ל וקשה דהא במתני' תני האילפס וכו' שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין וכו' הרי שאפי' שלא ע"ג האש איכא בישול ואיך כתב דבישול לא שייך אלא ע"ג האש אלא וודאי דרותח שאני והכא איירי באינו רותח ומשו"ה הלח"מ ז"ל דקאי על דברי רבינו דלא איירי ברותח והקשה מהגמ' דלא איירי ברותח מתרץ שפיר דבגמ' היינו טעמא דהוי משום צובע ואינו ענין כלל למ"ש פכ"ב דאיירי ברותח וק"ל.
ועיין עוד בדברי מרן שכתב וז"ל ועוד י"ל דכיון דקדרה חייתא מסח דעתיה ולא מגיס וכו' עכ"ל וקשה דכיון דס"ל למרן דכל דמסיח דעתו ליכא למיחש וכ"כ ג"כ לעיל ה"ד לתרץ לקושית הרמ"ך ורבינו כתב לעיל ה"ד דאם גרף וקטם מותר לשהות עליה שהרי הסיח דעתו א"כ מתורצת הקושיא שהקשה הרמ"ך לקמן פ"ט ה"ג שהקשה היאך מותר לשהות ע"ג גרופה וקטומה ניחוש דילמא מגיס וכו' דכיון שהסיח דעתו ליכא למיחש אפי' בהגסה וכמ"ש מרן כאן וא"כ קשה על מרן שלא תירץ שם כלום.