יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה י
היו לפניו וכו'. ועיין להשגת הר"א ולענ"ד נראה על דרך מ"ש הלח"מ ולא ימלט מן ההפרש ביני לבינו והוא זה דהש"ס שם שקיל וטרי לשמואל דס"ל דמתעסק פטור ואף דמכוין לדבר האסור מ"מ כיון דלא נעשה מחשבתו פטור ואהא רמי ליה רב אושעיא ממתני' ר"ש ור"ש שזורי וכו' ר' יהודה מאי אתא לאשמועינן אלא לאו מתעסק איכא בינייהו לא מתעסק דברי הכל פטור והכא במלקט וכו' רבא אמר לקדם איכא בינייהו וכו' ויש להקשות רבא מה לו לתרץ לשמואל כיון שהוא בר פלוגתיה דס"ל דמתעסק חייב דעד כאן לא פטר רבא אלא במתעסק דהיתר כגון נתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר ברם מתכוין לאיסור אסור ומתני' מסייעת ליה דעל כרחך במתעסק פליגי והא ודאי לא קשה דלדידיה נמי קשה כי היכי דקשה לשמואל דע"כ לא אצטריך לרבא מתעסק להתר אלא בשניהם חד מינא אבל בב' מינים פטור אפי' ב' איסורים אלא דלשמואל אפי' ב' מין אחד ומתכוין לאיסורא פטור ולכן מתרץ רבא מילתא דשויא לשתיהם דמתני' איירי לקדם דפלוגתייהו בב' שמות דאילו בשם אחד כו"ע ס"ל דחייב ולר' יהודה אף בשם אחד פליגי ברם מתעסק לכו"ע פטור כיון שלא כיון לזה כלל זה הוא לתרץ לשמואל ולרבא הוי הכי ג"כ דע"כ לא פליגי אלא לקדם ברם מתעסק פטור דע"כ לא פליג רבא עליה דשמואל והצריך מתעסק דהתר אלא דחד מינא אבל ב' מינין אפי' מתעסק דאיסור פטור וכשמואל. והשתא ברייתא דתני ב' נרות וכו' חייב הוי כרבא ג"כ דלא חשיבי אלא כמין אחד והוי מתעסק באיסור וידוע דרבינו פסק כרבא וכמו שקדם בלישנא דלעיל וגם פוסק כר"ש ור"ש שזורי דפלוגתייהו דתנאי בב' מינין ברם במין אחד כו"ע מודו דחייב ואיירו תנאי בקדימה וגם שחורות ולבנות הוו ב' מינין כמו דמוכח בש"ס והשתא דברי רבינו מתפרשים על תילם נתכוון ללקוט תאנים וכו' וליקט לבנות או שנתכוון לקדם וכו' פטור לפי שהם ב' מינים והיינו כר"י בקדימה ובמתעסק גם רבא מודה דפטור ובב' נרות דולקות שהם מין אחד חייב כרבא אך קשה דאילו רבינו פסק כאן כר"ש שזורי ובפירוש המשניות כרבי יהודה וי"ל דחזר בו.