אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· רבי אליקים גאטינייו

פרק ג · הלכה יא

הלכה י

היתה צואה בגומא וכו'. והשיגו הר"א יעו"ש. וכתב המגדל עוז א"כ היה לו לומר יכולה להדבק או דבקה או עולה אלא דבוקה משמע שנוגעת וכו' יעו"ש. והנה מ"ש יכולה להדבק אינו מובן. גם מ"ש או דבקה כלפי לייא דאי הוה אמר הכי משתמע שפיר כמ"ש רבינו דקאי לגומא וכן אם היה כותב עולה ג"כ דקאי לדלעיל. והנה גירסת ש"ס דילן הכי צואה דבוקה בסנדלו וכו' וכפי זה שפיר מוכח כהראב"ד והוא מילתא באנפי נפשא דאי כפירוש רבינו הו"ל למימר דבוקה בסנדלו ולא צואה דעל עובדא דלעיל קאי ברם לא ראיתי לשום פוסק שהעתיק כן אלא דבוקה בסנדלו לחוד. ומשם הר' מנוח כתב מרן להליץ בעד רבינו וז"ל מדנקט רבא צואה בגומא אלמא דדוקא באין סנדלו נוגע בה הוא דשרי דאל"כ גומא דנקט למה לי עכ"ל.
ואני הדיוט לא זכיתי להבינו דנחזי אנן לדעת הראב"ד מה הפרש יש בין נוגע בסנדלו לדבוקה הא לכאורה הכל אחד אלא ודאי ההפרש הוא דנוגע בסנדלו היינו דנוגע ואי מסיר הסנדל אינו נגרר אבתריה לא כן דבוקה בסנדלו דנגרר אבתריה ועיקרה על הסנדל נסמכת וא"כ משו"ה נקט הש"ס גומא כי היכי דתיהוי נוגע ולא נסמכת על הסנדל לא כן היכא דליכא גומא דאי משים הסנדל עליה הוי דבוקה והכל אחד וא"כ מה סיוע הוא זה להרא"ש והטור ורבינו דפי' הכי. והרב ט"ז סי' ע"ו כתב אע"ג דבעששית נמי נוגע מ"מ סנדלו גרע כיון דהסנדל הוי מלבוש שלו עכ"ל. פי' דבריו דמדלא חילקו בין נוגע בעששית ללא, משמע דלא שנא דלעולם שרי וכאן נראה דבנוגע אסור ולזה חילק שפיר דכאן שהוא מלבושו שלובש חשיב כגופו דמה לי על לבושו או על גופו לא כן בעששית. וראיתי להרב פר"ח שכתב דכל זה כשסנדלו ברגלו אבל אם חלץ הסנדל מרגלו אפי' דאיכא צואה דבוקה בסנדלו פשיטא דשרי דאין לך כיסוי גדול מזה עכ"ל. פי' דבריו דאיירי במציאות שחלץ סנדלו והניחו על הגומא ברם רגלו על סנדלו לא וההא קאמר דפשיטא דכיון דאינו לבוש הסנדל שרי וק"ל.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות קריאת שמע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה