יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה ז
וכל שאינו אומר וכו' לא יצא ידי חובתו. וכתבו מרן וז"ל וכתבו ההגהות על שם הרמ"ך דלא יצא ידי חובתו היינו ידי חובת ברכה זו אבל ידי חובת ק"ש יצא וכו' עכ"ל וכתב עליו וז"ל אי נמי הכי קאמר אפי' אמר הברכות אלו אלא שלא התחיל אמת ויציב לא יצא ידי חובת קריאת ברכות אלו כראוי וכו' עכ"ל. והקשה הרב יד אהרן נר"ו [או"ח] סי' ס"ו וז"ל וקשה דהרי אמרינן פרק היה קורא חייא בר רב אמר אמר אני ה' אלהיכם צ"ל אמת לא אמר וכו' א"צ לומר אמת וכו' והא בעי לאדכורי יציאת מצרים דאמר הכי מודים אנחנו לך וכו' ולפי דברי מרן עדיין קשה והא בעי לומר אמת וכו' אלו דבריו. וכעת אין כאן קושיא דהא אני ה' אלהיכם דנקט בש"ס היינו פרשת ציצית כולה וכמ"ש רש"י שם והעולה מהש"ס דאי אמר פרשת ציצית צ"ל אמת ויציב ואי לא אמר פרשת ציצית גם אמת ויציב אינו חייב כי אם מודים אנחנו לך די ומרן איירי הכא בדאמר פרשת ציצית אלא דלא אמר תיבות אמת ויציב אלא השאר (מהברכות) [מהברכה] וע"ז אמר דלא יצא ידי חובתו כראוי לפי שעיקרם נתקנו לומר שהקב"ה אמת וכו' וכמ"ש מרן, וטעם זה לאו לומר דאי לא אמרו לא יצא אלא דלא הוי כראוי ברם טעמא דיציאת מצרים מספיק להצריכו לברך שנית ולכן הקשו בש"ס, והשתא אין צריך לכל מ"ש. גם מה שהקשה להרב מנוח תראנו משם לא קשה דעד כאן לא אמרו בש"ס דיאמר מודים אלא באינו אומר פרשת ציצית וכך היא המטבע מעיקרא ברם כשיאמר פרשת ציצית ואינו אומר אמת ויציב בשחרית ומהפך נמצא משנה מטבע שטבעו חכמים וזה פשוט.