יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות ערכים וחרמין· רבי אליקים גאטינייו
פרק ו · הלכה לג
כתוב אצלי בחי' נדרים דף ג' ע"ב גמ' אמר רבא כגון דאמר לא אפטר מן העולם וכו'. ועיין בפי' רש"י והר"ן והיוצא מדבריהם דבאומר כן אינו עובר אלא בבל תאחר אבל לא בבל יחל וכן כתב הר"מ פ"א דנזירות ה"א יעו"ש והינו טעמא דעובר בבל תאחר מפני שכשאמר לא אפטר מן העולם וכו' פי' עד שאקבל להיות נזיר וכל שאינו מקבל עובר בבל תאחר אבל אין פי' לא אפטר עד שאהא נזיר דמיד הוא נזיר בלא קבלה דאם כן מאי בל תאחר איכא הרי הוא נזיר מיד עליו וליכא אלא דאם אכל עבר אבל תאכל ואי שתה עבר אבל ישתה ולא אבל תאחר אשר מזה אני תמיה על מ"ש הרב מל"מ פ"ו מהל' ערכין הל' ל"ג שכתב הן אמת דמפשט דברי רבינו בריש הלכות נזירות דכתב הרי זה נזיר מיד משמע דס"ל כדברי התוס' דאי כהרא"ש הו"ל למימר ה"ז חייב לקבל נזירות מיד וכו' עכ"ל.
ודבריו תמוהים דאיך אפשר לצדד בדברי רבינו כן והא כתב דעובר בבל תאחר ואי ס"ל דהפי' שיהיה נזיר בלא קבלה ומיד הוא נזיר איך יעבור בבל תאחר והא הוא נזיר ואינו חייב אלא בבל יאכל וכן מלשונו שכותב ואם איחר נזירותו נראה בבירור שצריך לקבלו וא"כ מ"ש הרי זה נזיר מיד פי' הוא צריך שיתחיל הנזירות מיד. ומ"ש בדעת התוס' אחרי נשיקת ידיו ורגליו לא מצאתי כן בתוס' אלא בדעת הרא"ש וז"ל התוס' כגון דאמר לא אפטר מן העולם וכו' דמההיא שעתא וכו' כלומר דמיד יש לו להתחיל נזירותו ואם לא התחיל עובר בבל תאחר ופי' דבריהם מיד יש לו לקבל נזירות ואם לא קבל עובר וכו' ומוכרח לפרש כן בדבריהם כדברירנא בתחילת דברינו ובל יחל עובר אם ימות ולא קיים נדרו אבל כשיקיים נדרו אינו עובר אלא בבל תאחר ואי משום שהביאו גירסת ר"ת גם הרא"ש הביאה ומזה קשיתיה לה"ה שלמה בן עזרא נר"ו על מ"ש הר"מ בסה"מ לא תעשה הנזכר דכשעובר אבל תאחר דהיינו ג' רגלים עובר ג"כ על בל יחל והרמב"ן חלק עליו במצות עשה צ"ד וסובר דבל יחל אינו עובר אלא כשיעבוד בעניין שא"א לקיימו כגון אם ימות וכיוצא וסוגיא דידן הוי היפך דברי הר"מ וסייעתא לדברי הרמב"ן, ונראה לחלק על צד הדחק דשאני ההיא דהרמב"ם דכיון דעבר ג' רגלים ורחמנא אמר דלא יאחר יותר מג' רגלים כשעבר מג' חוץ דעבר על בל תאחר עבר ג"כ אבל יחל דהא חילל דברו דכשנדר דעתו לשלם קודם ג' רגלים וכמאמר הש"י ועבר ע"ז עשה דברו חולין ברם כאן שאמר שלא אפטר מן העולם עד שיהיה נזיר וליכא בזה ג' רגלים וכמ"ש הר"ן משום שמא ימות צריך למיחש ולעשות מיד ולא יאחר וא"כ כשיאחר עבר אבל יאחר אבל בל יחל לא דלא עשה דברו חולין דלא שם זמן.
סוף הספר