אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי אליקים גאטינייו

פרק ח · הלכה טו

הלכה י

פסק כרבנן וכרב וכן כתב מרן ומנא אמינא לה דאי פסק כרבן שמעון בן גמליאל וכאביי נמצא דאיחר דינא דמתני' והקדים הדין היוצא מהש"ס ולא נזכר בש"ס ומ"מ מסיגנון לשון הראב"ד נראה שהבין לדעת רבינו דפסק כרשב"ג וכאביי לאפוקי שהוא פסק כרבנן וכרבא וכמ"ש הלח"מ. ומ"מ בין נאמר דפסק כרבנן ורבא בין נאמר דפסק כרשב"ג וכאביי, מה שכתב בס' הטורים והרמב"ם והראב"ד פסקו כרשב"ג ט"ס הוא דהא לא פסק רבינו כרשב"ג גם אם נאמר דפסק כרשב"ג היינו כאביי ואילו הטור קדם בדברו דברי רבא ועלה הביא פלוגתא דרשב"ג וחכמים ועלה כתב דרבינו כתב כרשב"ג וליתא ומ"מ נראה דלשיטת הסוברים דפסק כרשב"ג וכאביי לא קשה איך פסק כאביי נגד הכלל דהלכתא כרבא לגבי אביי דבנדון כזה לא כללינהו כמ"ש פ"ט מהל' שמיטה ויובל ד"ה כשראה הלל יעו"ש ודעת הרמב"ן לפסוק כחכמים וכמו שפי' גאון הובאו דבריו בחי' הרשב"א ולדחות ראיית הראב"ד כתב והא דשלחו מתם אנן כרשב"ג ס"ל אינהו כאוקמתא דאביי ס"ל כדקאמר בהדיא ואינהו סבור לפני יאוש ובודאי לאוקמתא דאביי הלכתא כרשב"ג דמסתבר טעמא דהא מוקי לה בדינא ורבנן מפקי ליה מרביה משום תקנתא דדילמא ממנעי ולא פרקי ולא מסתבר כוותייהו משום דכשם שמצוה וכו' כך מצוה לפדות את העבדים וכו' אלו דבריו.
וכאן הבן שואל הבן יקיר לי פחד יצחק יהיה בעזרו דאיך כתב דבהדיא משמע דכאוקמתא דאביי ס"ל נימא דכאוקמתא דרבא ס"ל ואף לרבא ס"ל לרבן שמעון בן גמליאל דלפני יאוש ג"כ ישתעבד דהכי פירשו בש"ס הברייתא לרבא אי לפני יאוש קאמריתו היינו כשם וכו' הרי דגם לרבא לרשב"ג לפני יאוש ישתעבד ולא קשה מידי דלרבא גם לת"ק לפני יאוש משתעבד דלא פליגי בזה וכמ"ש התוס' ד"ה אי לפני יאוש יעו"ש וכמ"ש החידושי הלכות ז"ל וא"כ איך קאמרי אנן כרשב"ג ס"ל את אי כרבנן ס"ל וכו' אלא ודאי דקיימי כאביי וק"ל.
אך קשה טובא מאי דקשה ליה עוד לחכם בני יצחק הי"ו במ"ש הרשב"א ז"ל דדוקא אי קי"ל כאביי פסקינן כרבן שמעון בן גמליאל דמסתבר טעמיה וקודם זה כתב ואי משום דרבי יוחנן דכליל לן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ההוא כללא לאו דוקא וכ"כ הרי"ף בפ' גט פשוט דלא אמרינן הלכה כרשב"ג אלא היכא דאיכא טעמא הרי שסוברים דדוקא אי איכא טעמא הוא דאמר ר' יוחנן הלכה כרשב"ג ואי ליכא טעמא לאו ואם כן מאי מותיב בש"ס לקמן דף ל"ח ע"א לר' יוחנן דאמר עבד שברח וכו' ממ"ש ר"י גופיה כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו בשלמא לאביי וכו' אלא לרבא קשיא וכו' ומאי קשיא הא אי ס"ל כרבא מודה דלאו הלכתא כרשב"ג דלא מסתבר טעמיה כמ"ש הוא ז"ל ועיין להרשב"א בתשובות סי' מ"ה שדעתו כדעת הרי"ף בהאי כללא דדוקא היכא דמסתבר טעמיה דרשב"ג הוא דהלכתא כוותיה ועיין להחבי"ב בכללי הש"ס סי' כ' מ"א מ"ש בזה ועיין בתוס' יו"ט פ"ד דפסחים מ"ד.
עוד קשיא לי מסוגיא דידן דמותיב לר' יוחנן דידיה אדידיה למ"ש מהראנ"ח סדר טהרה וז"ל פשפשתי ומצאתי כי הכלל הזה הנאמר שכל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו אינו מוסכם לפסק הלכה דאמוראי נינהו אליבא דר"י וכו' ושוב ראיתי מקומו איו מציעא דף ל"ח ע"ב יעו"ש וכתובות דף ע"ז ע"ב וא"כ מאי מותיב בש"ס מר"י אימא אמוראי נינהו וי"ל דהא דרב שמואל בר אבא לא הוי אמוראי והכי מותיב אי ס"ל לר"ש בהא כרבה בר בר חנה אמר ר"י וכו' קשה וק"ל.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה