יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מעשרות· רבי אליקים גאטינייו
פרק א · הלכה ד
אין מוציאין וכו' שנא' כי תקחו וכו'. בספרי, הביאו הרדב"ז ומהר"י קורקוס יעו"ש. ושמעתי לחד מרבנן דקשיא ליה מהכא למ"ש רש"י בקידושין דף נ"ח ע"ב ד"ה הכי גרסינן וכו' שאף מעשר ראשון לכהנים מדקנסינהו עזרא ללוים עכ"ל. ולמה לו מהאי טעמא תיפוק ליה דמדינא אין הכהן נותן מעשר ראשון ללוים כמ"ש בספרי ודוק.
וכן כל מתנות כהונה וכו'. עיין מ"ש מרן וז"ל אך קשה וכו' וא"כ היאך סתם רבינו וכתב דכל מתנות כהונה וכו' עכ"ל. והקשה עליו חכם בני יצחק נר"ו דההיא ברייתא איירי בלוי עם כהן שהלוי יתן לכהן תרומה וחלה ותרומת מעשר דאיכא בהו קדושה ורבינו כאן איירי במידי דכהן תרומה וחלה וכיוצא דאין מוציאין מכהן לכהן דהכי כתב רבינו בפירוש וכן וכו' אין מוצאין מכהן לכהן ואה"נ דמלוי לכהן מוצאין אם הוא דבר שבקדושה ואם הוא דבר שאין בו קדושה אין מוציאין מידו דהיינו מעשר ראשון וזה הוא שאמרו בברייתא אין מוציאין מלוי ללוי ולכן כתב רבינו דין זה דאין מוציאין מידו דזרוע ולחיים דוקא בפ"ט מהל' בכורים ה"ח יעו"ש משא"כ בדברים הנקדשים.
ומ"ש מרן לתרץ וז"ל וי"ל שדחה רבינו ההיא ברייתא מקמי מתני' דסוף פ"ק דפאה וכו' עכ"ל יעו"ש, גם בזה לא ירדנו לכונתו וז"ל המשנה כהן ולוי שלקחו את הגורן המעשרות שלהם עד שימרחו ע"כ, ופי' בין כהן בין לוי שלקחו או זה או זה המעשרות שלהם אם כהן הוא אינו נותן התרומה לאחר ואם הוא לוי אינו נותן המעשר ללוי אחר ואה"נ דאם הוא לוי נותן התרומה לכהן ואינו מעכב לעצמו אלא המעשר וכן דייקי דברי רבינו בפ"ו דמעשר הט"ו כהן או לוי וכו' מוציאין התרומה והמעשרות מידיהן ונותנין אותם ללוים ולכהנים אחרים וכו' ואם קנו קודם שתגמר מלאכתן אין מוציאין מידם עכ"ל. ופי' אין מוציאין מידם התרומה מכהן ליתנה לכהן אחר והמעשר מהלוי ליתנו ללוי אחר דקאי לתחילת דבריו כמובן ואה"נ דהלוי נותן התרומה לכהן נמצא אינו ענין ההיא מתני' לנידון דידן. או אפשר לפרש האי מתני' דתיבת המעשרות הוא דוקא מעשר ולא תרומה והכי פירושה בין כהן בין לוי וכו' שלקחו המעשרות דוקא שלהן אם ירצו בין הכהן בין הלוי ליטול את המעשר שלהן משא"כ התרומה דאינה שלהן אלא אם היה כהן הנוטל הגורן אבל אם היה לוי צריך ליתן לכהן את התרומה דאית בה קדושה באופן [ד]דברי ההיא מתני' אינו מנגד לההיא ברייתא וצ"ע דברי מרן.