אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות· רבי אליקים גאטינייו

פרק ח · הלכה ב

פרק ח

וכן בועל אשה בגיותה וכו'. והיינו טעמא משום דישראל בני כבוש נינהו וכמ"ש בש"ס סנהדרין דף נ"ט שהקשו והרי יפת תואר ותירצו התם משום דלאו בני כבוש נינהו ופי' רש"י לא נתנה ארץ לכבוש כי אם לישראל שאף לישראל לא הותר יפת תואר אלא במלחמה ע"י כבוש עכ"ל והנה מ"ש רש"י לא נתנה ארץ לכבוש כי אם לישראל נראה דברים תמוהים דהא אמרינן בגיטין דף ל"ח אמר ר' פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון והוא מוסכם משו"ה באו ישראל ונטלו מסיחון ארצות עמון ומואב דכבר נקנו בחזקה לסיחון ואילולי דברי רש"י יש לפרש בפשט השמועה דמ"ש דאומות העולם לאו בני כבוש נינהו ר"ל לענין שאין לאומות העולם קנין בגוף העבדים אלא למעשה ידיהם כמ"ש בגיטין דף ל"ז יעו"ש וכאן לענין בעילה שהוא לשלוט בגופה של האמה השבויה לאו בני כבוש נינהו אבל לעולם לכבוש ארץ ודאי חשיב כבוש.
והנה מש"ס זאת דסנהדרין קשיא ליה להרב בס' יקרא דשכבי דרוש ס"א דף קכ"ט ע"א למאי דמייתי מדברי הרשב"א דגיטין דף ל"ח והריטב"א דקידושין דף י"ח דבמלחמה קונה גוי ואפי' לישראל גמור דהא קאמר בש"ס זו דלאו בני כבוש נינהו והצריך עיון ולא ידעתי מה לו אצל אצילי רברבי הנ"ל דהא תיקשי ליה סוגיי אהדדי דהא בסוגיית גיטין מפורש דגוי קונה לישראל בשביה דכתיב וישב ממנו שבי ולתוס' וסיעת מרחמוהי הוי ישראל גמור ולרש"י הוי עבד כנעני שחייב במצות כאשה והכא קאמר דלאו בני כבוש נינהו ודאי דיש לתרץ דבגיטין איירי למעשה ידיו ובסנהדרין איירי לגופן וכדכתיבנא ולא קשיא אלא לרש"י בסנהדרין מש"ס דגיטין דעמון ומואב טיהרו בסיחון ואחרי כתבי כן בקדש חזיתיו למרן מלכא ה"ה מהר"י הכהן זלה"ה הובאו דבריו בס' שארית יעקב סדר שלח לך דקשיא ליה מהך דעמון ומואב טיהרו בסיחון והוא חזקת כבוש וכמ"ש התוספות להך ש"ס דסנהדרין דקאמר דנכרים לאו בני כבוש נינהו ולא קשיא ליה לפי' רש"י כדהקשינו אלא מש"ס עצמה וכבר כתבנו דלש"ס גופא לא קשיא ודו"ק.
גם מה שהזכיר בקושייתו דההיא דטיהרו בסיחון הוא משום חזקת כבוש לא ידעתי את שיחו דגם לפי' רש"י דחזקת שבאי לעבד הוא הלבישו הנעילו וכו' קשה מההיא דיפת תואר דאסרה רחמנא לנכרי דתהיה מותרת היפת תואר בחזקת דתלביש ותנעיל לרבה נבא לתירוצו שתירץ משם הרב המקשה במ"ש בפ' אלו טרפות אמר הקב"ה ליתי סיחון וליפוק ממואב וליתי ישראל וליפוק מסיחון והיינו דאמר ר' פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון וא"כ אפשר דארץ בני עמון ומואב ע"י סיחון שאני שכך היה חפץ ה' וכמו שפי' מהרימ"ט בפסוק ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל וכו' אלו דבריו. ותמהני אם יצאו מפה קדוש דאעיקרא נבין אי הדין הוא דאף שכבשו הסיחונים מעמון ומואב עדיין ארעא בחזקת מארי קמא הוא והוי מעמון ומואב מה הועיל ה' בעשות זאת וכל דרכיו משפט וההוא אמר אל תצר את מואב וכו' ואי פירוש מהרימ"ט ונתן ארצם לנחלה הוא שעשה ה' ככה ע"פ הדין וזהו שאמרו בש"ס אמר הקב"ה ליתי סיחון וכו' לומר דסיבב ה' כן כדי ליתן לישראל ארצות עמון ומואב כפי הדין כי משפטי ה' צדקו ואף שלזה א"צ ראיה מ"מ נמצא מפורש בש"ס דגיטין דלדיני שבאי דעכשיו דקאמר הש"ס שבאי גופיה מי קני ליה אין למעשה ידיו וכו' אייתי עלה הא דרב פפא דקני בחזקת של כבוש מלחמה יעו"ש ואי ההיא דעמון ומואב טיהרו בסיחון היה משום חפץ ה' ובההיא דוקא היאך מייתי הש"ס מההיא דרב פפא גם הרב החסיד היאך לא נרגש מזה הדרן לקמייתא דלדידי לא קשה אלא לדברי רש"י שכתב לא נתנה ארץ לכבוש כי אם לישראל.
ושוב אחרי כותבי זכיתי וראיתי להר"ן בחי' סנהדרין כתב כדברינו וז"ל בסוגיית דף נ"ז וז"ל דהא מתרצינן לקמן גבי יפת תואר שאני התם דלאו בני כבוש נינהו ר"ל שהכותים אין זוכים אלו באלו לקנות קנין הגוף זה בזה ומשו"ה אסורין ביפת תואר דאכתי הויא אשת הכותי חבירו אבל ישראל הם בני כבוש שכובשין את הכותים קנין הגוף והם ממון שלהם ונפקעה מהם תורת אישות ומותר ללוקחה לאשה וכו' עכ"ל הרי פי' בש"ס כדפרישית ולא קשה כי אם לרש"י וצ"ע. ודע שבדברי הר"ן אלו שהבאתי יש לי מקום עיון שכתב כן על דקשיא ליה בגופא דש"ס וז"ל וכי תימא גבי אשת איש איכא לאקשויי הכי דאיכא מידי דלישראל שרי ולגוי אסור שהרי אשת הכותי מותרת לישראל כדדרשינן לעיל אשת רעהו פרט לאשת אחרים ואילו כותי הבא על אשת חבירו חייב מיתה אלא דבהא איכא למימר דאיסורא מיהא איכא ומ"מ לקושיא זאת אין לה מקום דהא מתרצינן וכו'. (הוא הלשון שהבאתי בסמוך).
ולענ"ד המה דברים תמוהים דמה יושיענו מ"ש דשאני כותים מישראל דהני בני כבוש והני לא דקאי במלחמה לענין מה שהקשה דאשת כותי מותרת לישראל ולכותי אסירה והוי בלא מלחמה וקשיא לי וצ"ע להבינו ושוב אחרי זמן ראיתי דברי רב כהנא הנ"ל המה כתובים בס' קול בן לוי הל' מלכים דף כ"ו ע"א והרב תלמידו בס' קול יעקב בדף כ"ד מזה ההלכה הקשה עליו כדהקשינו יעו"ש אלא דמשתמש מהתי' לדרכו ולא ידעתי למה ועיין בהל' זאת בספרי תועפות ראם דף ק"ח ע"ב.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה