אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מילה· רבי אליקים גאטינייו

פרק ב · הלכה ח

הלכה ה

מלו את הקטן וכו'. הכי איתא דף קל"ד מתני' מרחיצין את הקטן וכו' ובש"ס והא אמר רישא מרחיצין וכו' יעו"ש, וכתב רש"י אי אמרת בשלמא ת"ק מזלפין קאמר ולא איירי ברחיצה כלל אלא בזילוף היינו דאתא ר' אלעזר בן עזריה ואמר מרחיצין עכ"ל. וכתב הרב חידושי הלכות [מהרש"א] וז"ל לכאורה משמע מפירושו דלסבי נמי מרחיצין וכו' יעו"ש כל לשונו.
והנה במ"ש ואע"ג דאכתי וכו', יש לחלק דלא דמי למאי דקאמר בש"ס דהו"ל למיתני אף דבשלמא למאי דס"ל לרבא דלת"ק ביום א' רחיצה שרי ובשלישי ליכא אלא זילוף ואהא אתא רבי אלעזר לומר דגם בשלישי שרי רחיצה מותיב שפיר דהו"ל למימר אף, לא מיבעיא זילוף כדקאמרת אלא אף רחיצה וכ"כ רש"י ד"ה אלא אי אמרת, ת"ק נמי מרחיצין קאמר בב' הימים ולא פליג ר"א אלא איום שלישי דקאמר ת"ק מזלפין, אף מרחיצין בשלישי מיבעי ליה ואף קאי ליום שלישי דאיכא רחיצה ג"כ לשלישי חוץ מזילוף דשרי ברם כשנאמר דלסבי לת"ק בראשון אית ליה זילוף ובשלישי גם זילוף ליכא ור"א פליג עליה וס"ל דאיכא זילוף לא שייך אף, דכל פלוגתייהו הוא דלמר שרי זילוף ולמר לא. ומה שתירץ ז"ל מ"מ כיון דלא מפורש וכו' לא שייך למיתני אף, לא זכיתי להבין דבריו דא"כ גם לרבא מאי האי דקאמר מתני' כוותייהו וכו' דאי אמרת ת"ק מרחיצין וכו' ומזלפין בשלישי אף מרחיצין מיבעי ליה והא כיון דלא מוזכר בדברי ת"ק לחלק בין יום א' לשלישי לא שייך למיתני בדברי ר"א אף ביום השלישי וכמ"ש הרב ז"ל.
ולעיקר פירושו שפירש דלדידהו גם לר"א מרחיצין היינו מזלפין וכו' ופליג את"ק דס"ל דבשלישי גם זילוף ליכא, אני מגמגם דלענ"ד אין זה במשמעות לשון רש"י שכתב אי אמרת בשלמא ת"ק מזלפין קאמר ולא איירי ברחיצה כלל אלא בזילוף וכו'. כנראה שפי' הש"ס תלוי שת"ק איירי הכל בזילוף וראב"ע איירי ברחיצה וכמ"ש הוא לדעת רש"י לכאורה, ברם לפי פירושו כל עיקר הפי' תלוי דלת"ק ליכא זילוף בשלישי ולר"א איכא, והכי הו"ל לרש"י לכתוב אי אמרת בשלמא לת"ק ליכא זילוף בג' כלל ולר"א איכא היינו דקתני מרחיצין דהיינו זילוף ולא שייך אף, ברם רש"י לא כתב כן ומוכרח לפרש כמ"ש הוא לכאורה ואין לזוז ממנו. ומה שהוכיח עוד שם לפי' ממאי דאמר עוד שם בש"ס שהיה דואג רבא דאורי כשמעתיה אין זה הוכחה דאינו מוכרח שיסבור רבא דהלכה כראב"ע וכאמוראי דלקמן ומה שלא הביאו הש"ס לרבא שחולק להלכה משום דאח"כ הוא דסבר לה הכי דאסברי ליה ואסבר וכמ"ש מרן לדעת רבינו והוא מוכרח לדעתו יעו"ש, ולפי"ז אינו מן היישוב מה שיישב לשון רש"י דלקמן ד"ה דאי ס"ד [וכו'] והכא אסרי רבנן בשלישי לגמרי. והאמת כרש"ל שמחק מילת לגמרי וכן ראיתי להרשב"א בחידושיו שהעתיק לשון רש"י בלא תיבת לגמרי וא"כ ע"פ האמור חזרה קושיית הרב למקומה דלדידהו נמי הו"ל למתני אף. ולענ"ד י"ל דבשלמא כשחולקין ביום שלישי לת"ק מזלפין ולר"א מרחיצין ולכו"ע בראשון מרחיצין שייך שפיר לשון אף לומר אף מרחיצין בשלישי כמו ביום ראשון ור"ל אף זה כמו זה לא כן לסבי דלת"ק הכל הוא זילוף ולר"א הכל הוא ברחיצה לא שייך אף דהכל א' לדידיה וכן לת"ק ואינן שוין בשום יום שיאמר אף זה כמו זה שאנו שוין בו, וזה אפשר להעמיס בלשון רש"י שכתב אלא אי אמרת ת"ק נמי מרחיצין אמר בשני הימים ולא פליג ר' אלעזר אלא השלישי וכו' ודוק, ודלא כדכתיבנא בסמוך לדעת רש"י משום דלא כתיבנא הכי אלא כד הוה בעינן מימר כפירוש הרב חידושי הלכות [מהרש"א] דלא הוה קשיא לי במה שהקשה החידושי הלכות דהוה מתרצינן לה כדכתיבנא ואמרינן דלזה כיוון רש"י, ברם כיון דהכרחנו דאין זה כוונת רש"י מתרצינן כדכתיבנא השתא ולזה כיוון רש"י ונכון.
ומצאתי ראיה לדברי מדברי הרשב"א בחידושיו דקא מהדר לפשוט דלסבי לת"ק שרי בזילוף וז"ל דאי לגמרי אסרי אף ביום שלישי איך אמר רבא אי אמרת בשלמא וכו' אף מרחיצין מיבעי ליה כ"ש דהו"ל למיתני אף כלומר אף ביום השלישי מרחיצין עכ"ל בקיצור. ויש להתבונן דעוד היום קשה דאפילו שנאמר דלסבי לת"ק מזלפין ולר' אלעזר מרחיצין אפשר לומר אף וכמ"ש הרב חידושי הלכות והיאך הביא ראיה מזה אם לא כמ"ש דבלאו הכי לא קשיא דלת"ק גם בראשון הוא זילוף ולא שייך אף, שאינן שוין בשום יום עד שיאמר זה כזה וכדכתיבנא, ברם כשנאמר דלת"ק בשלישי כלל כלל לא דהיינו אפילו זילוף שייך שפיר לשון אף מצד אחר דלת"ק אפילו זילוף ליכא ולר"א אף רחיצה והוא אף נכון.
עוד שם בגמ' כי אתא רב דימי וכו' דאי ס"ד הרחצת מילה וכו' ופי' רש"י ד"ה דאי ס"ד, והכא אסרי רבנן בשלישי עכ"ל. וכן העתיק הרשב"א בחידושיו וכתב עליו וז"ל ואינו מחוור חדא דהא לא שייכא האי קושיא לתרגומא דרבא ודתניא כוותיה דהא בהדיא תניא בדרבנן ובשלישי מזלפין דאלמא רבנן לא אסרי בשלישי ליתן עליה חמין וכו' ועוד הקשה עליו כמה קושיות ופי' לעצמו פירוש אחר. ולענ"ד נראה להליץ בעד מאיר עיני חכמים ז"ל דגם לאוקימתא דרבא מפרש [מה] שפי', והוא דהן אמת דלרבנן איכא זילוף ברם רחיצה אסורה ואילו חמין על גבי מכה קאמר רב סתמא אין מונעין ולא פי' ביד ש"מ דאפילו רחיצה התיר ומי גרע מילה ממכה וק"ל.
ומרן הביא משם רבינו תשובה לחכמי לוניל וז"ל תמהני וכו' עד שעל שלישי של מילה אמרנו וכו', פי' דכיון דתחילת ההלכה מלו את הקטן וכו' דהיינו דוקא מלוהו הא קודם מילה לא א"כ מוכרח דלא קאי אלא ליום שלישי וי"ל דאמאי לא הכריח להם דמ"ש כן הוא במלוהו דוקא ממ"ש לעיל בהל' ח' בפי' דאין להחם מים למול וז"ל ואין מחמין לו חמין וכו' זה הכלל וכו', וכמו שתירץ כן הרב המגיד להשגת הראב"ד פ"ב מהל' שבת הל' י"ד וי"ל.
עוד כתב מרן אחר שהביא תשובת רבינו וז"ל ומתוך לשון השאלה והתשובה דאוקי הא דחמין שהוחמו בשבת דוקא בשלישי עד אבל קודם לא וכו'. וקשה דתפשוט כן ממ"ש רבינו בלשון זה מלו את הקטן וכו' ואח"כ נשפכו החמין עושין לו וכו' מפני הסכנה הרי דדוקא היכא דמלו אותו תחילה ואח"כ נשפכו הא תחילה אין דוחין את השבת אלא תדחה מילה דאל"כ לשמועינן רבותא דאפילו נשפכו קודם ימול ויחם מפני הסכנה אלא ודאי דס"ל דאין דוחין שבת ודוק.
עוד כתב מרן וז"ל כדעת הרז"ה והרשב"א וכו'. עיין בדבריהם הובאו בהר"ן וגם בחידושי הרשב"א והביאו ראיה לסברתם מדתנן פ"ק דביצה השוחט וכו' בית שמאי אומרים יחפור בדקר ויכסה ובית הלל אומרים לא ישחוט אא"כ היה לו דקר נעוץ וכו' יעו"ש. ולכאורה קשיא לי דשאני הכא דאפשר לעשות מערב יו"ט משא"כ באישתפוך חמימי. ואחר החיפוש ראיתי להשיירי [כנה"ג] סי' של"א הגהת ב"י הקשה כן. והראב"ד השיג על רבינו וז"ל שחיממן גוי וכו'. ודבריו אלה הם היפך דבריו פ"ב מהל' שבת הל' י"ד יעו"ש ובחידושיו שם.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה