אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מילה· רבי אליקים גאטינייו

פרק ב · הלכה א

פרק ב

הכל כשרים וכו' לא ימול כלל. ויש להקשות דתיבת כלל יתר, ויראה דאתא לרמוז דגוי לא ימול בין מהול כגון ערבי מהול וכגון בני קטורה בין אינו מהול וכדאיתא בש"ס וזהו שכתב כלל. ועוד י"ל דאתא לומר בין בנמצא ישראל בין אינו נמצא כי אם גוי אפ"ה לא ימול.

ואם מל אינו צריך וכו' שנית. ומרן בכ"מ נדחק במקום מוצא דין זה, ובב"י יו"ד סי' רס"ד כתב על שם הרב מנוח דטעם רבינו הוא משום דלא מצינו בתורה מילה לשמה ע"כ. ואין דבריו אלו מובנים דלא ימנע אי פסק דמילה בגוי פסולה נמצא דלא הוה מילה וצריך להטיף דם ברית ואי פסק דכשרה אף לכתחילה ומה לנו עם ענין זה דלשמה, ואף שכתב עוד הרב מנוח לדעת רבינו אפשר דצריך להטיף דם ברית גם דבריו אלו שגבו ממני דאי צריך להטיף דם ברית לא הוה שתיק רבינו מלהזכירו דדבר שהוא קום עשה לא שייך להניחו בעל פה באופן דהכל מגומגם בדעת רבינו.
ולענ"ד נראה בדעת רבינו דפסק כמ"ד דמילת נכרי פסולה והיינו שהזהיר הכתוב שלא ימול גוי המל ימול או ואתה את בריתי תשמור למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ברם אי נעשית המצוה שהיא המילה אף דעבר האיסורא שהיא ע"י נכרי הוא איסור מבחוץ אבל עיקר מצות מילה הא נעשית ולא משום שעשה המצוה ע"י נכרי שהוא איסורא מבחוץ נאמר שלא תהא המצוה מצוה, דוגמא לזה כתבו התוספות בבכורות דף ל"ד ע"א ד"ה ומי קניס דאף לרבא דס"ל כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני שרי הבכור מדאורייתא אף דהטיל בו מום ועבר האיסור דמטיל מום בקדשים משום דהא אית ביה מום וכן בנגע דהא האי גברא טהור הוא יעו"ש, הרי דכל דהענין נעשה אף דעתה נעשה ע"י איסור אזלינן בתר הענין ושפיר חשבינן אותו המעשה מעשה גמור ושלם ודברי התוס' אלו מבוררין יותר בבכורות וסתומים קצת בתמורה דף ד' ע"ב ד"ה ורבי יעקב יעו"ש וכ"כ ג"כ בחולין דף קט"ו ע"א ד"ה כל שתיעבתי דכל דשרי רחמנא בעל מום אף דעכשיו נעשה בידים ואסר רחמנא לעשות בידים לא חשיב תועבה אלא דעבד איסורא דעשאו בידים, והשתא הכא כיון דהמילה נעשית כתיקנה ובעלמא מילה מעליא היא אף דמילה כזאת שמל הנכרי נעשית באיסור שהיא ע"י נכרי מה בכך מילה מעליא היא ופסולה דאמרו בש"ס [ע"ז דף כז.] הוא למעט כשרה דהיינו לכתחילה וליכא אלא איסורא דלא ימול נכרי ודוגמא לזה כתב מהרימ"ט בח"א סי' ס"ט ואסברה לה מדעתו הרחבה בנדון שאחד הביא דינו בערכאות של גוים ודנו כדין תורה וכתב דכיון דהדין אמת אף דרביע ליה איסור דערכאות מה בכך כיון דהדין אמת לא פסלינן להאי דינא ואין בזה מ"ש רבא כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני יעו"ש דבריו בטוב טעם ודעת והביא כמה סוגיות לסייעתו ברוך שחלק מחכמתו ומן התימה על גדולת חכמתו שלא הביא דברי התוס' שהזכרנו שלושה המה וכן הרב משל"מ פ"ח מהל' מלוה ולוה אסברה ליה כדברי מהרימ"ט מדעתו הרחבה ולא הזכיר למהרימ"ט ושוב ראינו קונטרס א' למהרא"ק הביאו רבו הרב חזון נחום בתמורה פ"א כתב לדחות כל דברי מהרימ"ט ועמד רבו לנגדו לקיים כל דבריו וכבר כתיבנא שהם דברי התוס'.
ושוב נגלה אלי מ"ש הפר"ח במים חיים בליקוטי יו"ד על דברי הר"מ הנזכר וז"ל וליתא דהך מילתא הויא פלוגתא מר' יהודה ור' יוסי בפרק אין מעמידין דף כ"ז ע"א ואחר המחילה רבתי אינו כן דלשמה ושלא לשמה דש"ס הוי בכותי המל משום הר גריזים והר"מ קאי על דברי רבינו בנכרי המל והוא סוג דלשמה אחר ועלה קאמר דלא מצינו וכו' אלא הא מיהא קשה כמו שהקשינו.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה