אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מילה· רבי אליקים גאטינייו

פרק א · הלכה יד

הלכה יג

מי שנולד וכו'. ומרן האריך וז"ל וי"ל שביאור דבריו וכו' עד דאע"ג וכו'. ביאור דבריו כך הוא ואם [בן] שמונה הוא כלומר ולעולם שהוא שלם דעלה קאי רבינו ויצא קודם שיגמר דהיינו גמר זמנו שהוא ט' חדשים דאע"ג דבן שמונה וכו' מלין אותו בשבת פי' משום שראוי לימול ולא משום דמחתך בשר בעלמא וכמ"ש רבינו עצמו לעיל ואהא מתרץ לאו משום דברי הוא שבן קיימא אלא וכו' וע"ז קשיא ליה שטענה זאת של ממה נפשך שייכא בנולד בשמיני ותירץ דאה"נ וכו' והוצרכתי לזה לאפוקי ממה שהבין בס' מעשה רוקח דפי' דברי מרן הם דרבינו איירי בחלוקת דובן שמונה הוא באינו שלם וע"פ זה הקשה שדברי רבינו סתרי אהדדי ממ"ש כאן למ"ש לעיל הל' י"א ומי שנולד בשמיני.
עוד כתב מרן וז"ל ואע"ג דתנן וכו' יעו"ש. ולתירוץ קמא לא קשיא דא"כ כד מותיב בש"ס לתירוצא דרב אדא בר אהבה דתירץ דממ"נ מהלינן ליה מברייתא דספק בן שבעה ספק בן שמונה אין מחללין למה לא הקשה מהך מתני' דהא לא ידע תירוצא דאתא למכשירין וכר' אליעזר משום דלמתני' יכול לתרץ דספק היינו בין השמשות וכדתירץ מרן בתירוצו ואה"נ דלפום תירוצא דש"ס יכול לתרץ למתני' כן ולכן כתב מרן ב' התירוצים.
עוד כתב מרן וז"ל וקשיא לי עליו עד מי עדיף וכו' עכ"ל. הנה דבריו אינן מדוקדקין דהא היכן מצא לרבינו דבבן שבעה צריך שערו וצפורניו למולו בשבת אם לא משום דכתב רבינו שלם וס"ל דשלם ר"ל בשערו וצפרניו וא"כ אח"כ בספק בן שמונה או בן שבעה כתב שלם ותיקשי ליה שדברי רבינו הוי איפכא דשלם כתב רבינו והיינו שערו וצפרניו ואיך כתב בדלא גמרו ואי ס"ל דשלם דכתב אח"כ לאו דוקא ומשו"ה לא קשיא ליה משלם דכתב בספק בן שמונה או בן שבעה א"כ מאי קא קשיא ליה מבן שבעה שצריך שערו וצפורניו דהיכן מצא כן הרי שלם לאו דוקא וכמו שלם שאח"כ דס"ל ז"ל דלאו דוקא אלא דבריו כאן לא באו בדקדוק אבל בב"י סי' רס"ו דבריו שם באו בדקדוק ואין להקשות שם כמו שהקשינו.
ובהיותי עסוק בפרט זה ראיתי מ"ש הרב המגיד פ"א מהל' יבום תורף הדברים יעו"ש, וראיתי להלח"מ שם כתב וז"ל וא"ת לדעת רבינו א"כ מהו זה ששאלו בש"ס וכו' עד בלא שיהוי שלושים יום עכ"ל. ונראה לי ע"פ מ"ש התוס' פרק ר' אליעזר דמילה דף קל"ו ד"ה מימהל וכו' וז"ל והא דמיבעיא לן לקמן אי פליגי רבנן עליה דר' שמעון בן גמליאל היינו בסתם ולדות דבן שמונה ודאי בהדיא קתני לה וכו', או כמ"ש הרשב"א בחידושיו ליבמות דף פ' דתלמודא לא ידע האי ברייתא.
עוד כתב הלח"מ וז"ל וי"ל דהכי קאמר מי פליגי וכו' עד לפי האמת וכו' עכ"ל. פי' דהרב בעל הטורים באהע"ז סי' קנ"ו הצריך שניהם גמרו סימניו ושיהוי שלושים יום וכמ"ש הלח"מ לקמן, וקשה דאיך הבין ושלט בעצמו לומר לדעת הטור דלא פליגי רשב"ג ורבנן והא קיי"ל כל שמקדים שמו לאמירתו הוא לחלוק והטור שהצריך שניהם היינו משום דס"ל דרשב"ג שניהם בעי גמרו סימניו ושיהוי שלושים יום לא כן לדעת רבינו דבאחד מהם סגי והיינו טעמא דס"ל להטור כדעת התוס' שם דכתיבנא לעיל דבלא גמרו א"א לחיות כלל ורשב"ג בגמרו איירי וא"כ מוכרח דפליגי ובהכי מתיישב מ"ש עוד הלח"מ לקמן להטור דקשיא דידיה אדידיה דאילו הוא הצריך שניהם ובהלכות טומאת כהנים לא הזכיר גמר סימנים וכן מ"ש באותן ההלכות לענין אבל יעו"ש, ולפי מ"ש לק"מ דכיון דס"ל דא"א לחיות שלושים יום אלא בגמרו כשמצריך שלושים היינו בגמרו סימניו ג"כ ובאהע"ז ביארו כדי לגלות דעתו דכך ס"ל דאי לא הוה אמרינן שדעתו כדעת רבינו דבאחד מהם סגי ויכול להיות שיחיה שלושים יום בלא גמר סימניו ודוק.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה