יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה· רבי אליקים גאטינייו
פרק ב · הלכה יד
ומותר בעשיית מלאכה כו'. לעולם. וכתב הלח"מ וז"ל לא ידעתי אמאי לא חילק רבינו בין אתרא דנהוג ללא נהוג וכמ"ש בש"ס ע"כ וכתב עליו השיירי כנה"ג סימן תרצ"ו הגהות ב"י אות א' וז"ל ומאי קשה כיון דאפילו במקום שנהגו כתב הרמב"ם אינו רואה סימן ברכה כ"ש במקום שנהגו שלא לעשות כו' עכ"ד כוונתו מבוארת דמאי קשיא ליה להלח"מ על רבינו דהו"ל לחלק בשלמא אי היה סותם והיה כותב דכל העושה מלאכה בפורים אינו רואה סימן ברכה הוה קשיא ליה שפיר דהו"ל לחלק ברם כיון דבפי' כתב דגם במקום שנהגו לעשות לא יעשה ואם עושה אינו רואה סימן ברכה מה שייך להקשות דהו"ל לחלק אי קשיא על רבינו הוא באופן אחר דאיך כתב דאף במקום שנהגו לעשות ועשה אינו רואה סימן ברכה והוי היפך הש"ס ועיין להרב מקראי קודש דף ר"ג ע"א שלא בא לכוונתו יעו"ש.
ולהך שהקשינו דדברי רבינו הם היפך הש"ס כן הוקשה לו להשיירי כנה"ג שם בתחילת דבריו וניחא ליה דאף לאותם דנהיגי לעשות מלאכה אין ראוי לעשות לפי שאמרו חכמים במקום שנהגו שלא לעשות דאינו רואה סימן ברכה ומינה דבמקום שנהגו לעשות ראוי שלא לעשות מהיות טוב כן פי' דברי רבינו ז"ל וקשיא לי דאם כן איך רבי נטע נטיעה בפורים ולו יהי שהיה במקום שנהגו לעשות ראוי היה שלא לעשות וכדברי רבינו ז"ל ואיך דבר שהתיר רבי אסרו רבינו.
ולענ"ד נראה כונת רבינו דאיירי במקום שנהגו שלא לעשות והכי פירושו דמן הדין איסור מלאכה לא קבילו עלייהו ואע"פ כן אין ראוי לעשות בו מלאכה וכמו שנהגו אותם שנהגו שלא לעשות וע"ז סיים אמרו חכמים כו' לעולם כלומר דזה עונשו של אותם שנהגו שלא לעשות ופשוט ונתיישב הן קושית הלח"מ הן קושית השיירי כנה"ג ומ"ש רבינו בלשון זה ואע"פ כו' ולא כתב כמ"ש בט"ב בהל' תעניות יען בפורים כתיב ויום טוב לאסור בעשית מלאכה אלא דלא קבילו וכמ"ש בש"ס משום הכי כתב רבינו שראוי לאסור ולנהוג שלא לעשות ודוק.
ועיין עוד מה שהקשה הלח"מ דהשמיט רבינו נטיעה של מצוה ועיי"ש להשיירי מה שישב בהדרגות דמדברי רבינו יוצא דאינו רשאי יעו"ש. ולענ"ד איננו שוה חדא דא"כ דבר דלרבי שרי ועביד עובדא איך רבינו אוסרו ועוד דאף לדבריו במקום שנהגו התר אף דאפ"ה כתב רבינו דאין ראוי לעשות מ"מ בנטיעה של שמחה שרי ואם כן הוה ליה לרבינו להתירו ולא להשמיטו.
אם חלקו מעות לאביונים ביום קריאתן יצאו. ועיין למרן והלח"מ ז"ל ועדיין קשה דלפי הטעם דעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה למה לא חייבו לחלק המתנות ביום הקריאה.