אור ברסלב

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי אליקים גאטינייו

פרק ט · הלכה י

הלכה ה

בד"א וכו'. אבל אם נער מתחילה ועד סוף וכו'. עיין מ"ש בלח"מ ולפירושו קשה מ"ש רבינו או כסה מתחילה ועד סוף ודוחק לומר דאגב נקטיה ועיין מ"ש הרב המגיד בסוף הלשון וז"ל וכנ"ל לדעת רבינו שאין חתיכה עצמה נעשית נבילה אלא בבשר בחלב בלבד וכו' וכן הסכים הרשב"א וז"ל הטור סי' צ"ב ופסק ה"ר אפרים דלא אמרינן אפשר לסוחטו אסור אלא בבשר בחלב וכו' אבל בשאר איסורין אין צריך אלא ששים כדי כזית הראשון ואז אפילו החתיכה עצמה חוזרת להיות מותרת וכו' ואדוני אבי הרא"ש הסכים לדעת ה"ר אפרים עכ"ל וכתב מרן [הרא"ש] בסוף פ' גיד הנשה לא הכריע אלא הביא ב' הסברות אלא דכתב כמה מקומות דניחא פי' ה"ר אפרים ואי לא דסבר לה כוותיה לא היה מאריך וכו' ושכן משמע בתשובותיו וכו' ובסי' ק"ו הביא הטור דברי הרשב"א דהחתיכה עצמה אינה נתרת והקשה עליו וכו' יעו"ש.
ומכל הכתוב תשובה מוצאת על מ"ש מרן החבי"ב בסי' ק"ו הגהות הטור אות ה' וז"ל ואע"פ שהרא"ש פ' גיד הנשה בסופו בכמה מקומות נראה דהחתיכה עצמה אסורה כמ"ש למעלה אפשר שלא כתב לדעתו אלא לדעת ר' אפרים וכו' וכן משמע ממ"ש אבל היא עצמה שנאסרה אסורה למ"ד אפשר לסוחטו אסור ומדקאמר למ"ד משמע דליה לא ס"ל עכ"ל והדברים תמוהים דהא העיד הטור דס"ל להרא"ש דהחתיכה מותרת וכן כתב בקיצור פסקי הרא"ש סוף פ' גיד הנשה ומרן כתב דהיינו משום דכמה מקומות כתב דניחא ליה והוא היכן מצא להפך ואי משום דכתב למ"ד וכו' וכמו כן הב"ח בסי' צ"ב ס"ק ח' יעו"ש כתב כן לסברת ר"ת דשקיל וטרי אליביה יעו"ש ולא קאי לשיטת ר' אפרים.
גם מ"ש הב"ח ז"ל שם דהרא"ש ס"ל לדעת ר' אפרים דהחתיכה עצמה אסורה ממ"ש וא"א לפרד ממנה וכו' אינו הכרח דהכוונה הוא דאינו יכול ליפרד קודם התערובת דאי לאו הכי היאך מתבטל וגם אי כמו שהבין הוא היאך אתי ההלכך שכתב על דברים אלו אלא ודאי כמ"ש וגם בתוס' ליתי לדברים אלו בדברי ר' אפרים וכ"כ הלחם חמודות יעו"ש גם הרב החבי"ב כאן בלשון זה שאנו עסוקין הבין בעד הרא"ש לדעת ר' אפרים דהחתיכה עצמה מותרת ועוד אני מכריח בין להר' אפרים בין להרא"ש דס"ל דהחתיכה עצמה מותרת משום דאחת מהראיות שהביאו לה"ר אפרים הוא מההוא דיין נסך שנפל לבור וכו' והתם היין כולו שרי ואי החתיכה עצמה אסורה היאך שרי כולו ואין לומר דשאני התם דהוי לח בלח ואינו ניכר דא"כ מאי ראיה מייתי לר' אפרים אלא ודאי דלא שנא והכל שרי ודוק.
והרא"ש ג"כ הביאה ונראה דהסכים כוותיה כמ"ש מרן והרב החבי"ב אנה מצא בהרא"ש היפך מזה גם מ"ש שדעת ר' אפרים דהחתיכה עצמה אסורה ועל הכל צ"ע ומלשון זה שאנו עסוקין קשה לי על מ"ש החבי"ב שם הגהת בית יוסף אות ב' וז"ל ויגיד עליו בשר שנתבשל בלא מליחה דבעינן ס' כנגד כולו וכו' ואעפ"כ החתיכה עצמה מותרת להרא"ש וכו' עכ"ל ומה ראיה היא זאת דשאני הכא שלא נאסר הבשר מעולם ולא שייך אפשר לסוחטו איסור כמו שהבין כן מדברי הרא"ש עצמו בהגהות הטור ודוק ובדברי הרא"ש שאנו עסוקים שכתב ועוד ניחא לפירושו הא דאמר פרק בתרא דע"ז עד היה מתיר גם החתיכה עצמה ובתוס' מבואר יותר עכ"ל דבריהם תמוהים דהא ר"י קאמר בשמעתין דף ק"ח אפשר לסוחטו אסור ומארי דשמעתין שם בע"ז הוא ר' יוחנן ואיך נוכל לדחות דיסבור אפשר לסוחטו מותר. ודרך אגב קשה לי אמה שכתב רש"י בסוגיין דף ק"ח ע"ב וחכ"א עד שתתן טעם קס"ד דאטיפה קיימי וכו' והוא מסקנת הש"ס בסמוך ועל הכל צ"ע.

תוכן העניינים

יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה