יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ו
הלכה ד
עיין בספרי תועפות ראם דף ע"ד ע"ב.
הלכה ז
הכבד וכו'. עיין בלח"מ שכתב ויש מי שרצה להעמיד וכו' ודוחק עכ"ל וקושטא הכי הוא דא"א לומר הכי שלא נמצא לא בחידושיו ולא בתורת הבית שכתב בלשון זה ולענ"ד נראה שהם דברי הרב המגיד וט"ס נפל וצ"ל וכן נראה מדברי הרמב"ן שכן כתב הרשב"א משמו בתורת הבית יעו"ש.
הלכה ט
השובר מפרקת. עיין בלח"מ ובתוך הלשון כתב ולכך קאמר דבעי חתיכה ומליחה כצ"ל.
הלכה י
אין הבשר וכו'. כדי הילוך מיל. וכתב הרב המגיד ונראה שיש סמך לשיעורו של רבינו ממ"ש גבי העור וכמה כדי עבודה כדי הילוך מיל עכ"ל לא מצאנו ידינו ורגלינו דבהדיא אמרו בחולין דף קכ"ב כמה כדי עבודה ד' מילין ופסקה רבינו פ"א דשאר אבות הטומאה.
עוד כתב הרב המגיד ובפרק כלל גדול יש מי שסובר וכו' ועיין בלח"מ מה שהקשה עליו ומה שתירץ א' בשהבין דמ"ש בש"ס דמלח בשרא היינו אחר הבישול וזה שכתב בדבריו אוכל וכו' וכשאמר בש"ס אין עבוד באוכלין אפי' בשר חי לית ביה דין עבוד וכו'. וקשה דא"כ מנא ליה לפרש אין עבוד באוכלין אפי' בבשר חי ולא בבישול דבזה קאי דסמיך האין עיבוד ויש עבוד באוכלין יעו"ש וא"כ חזרה קושיא לדוכתא ושוב חזינא דאין כונתו אלא דמ"ש בש"ס דמליחא דביתא לא הוי עיבוד היינו משום דהוי אוכל ושל אורחא כיון דהוי עץ אף שהוא אוכל חשיב עיבוד ושמעינן דוקא משום דהוי אוכל הוא דלא הוי עיבוד מכלל דאי לא הוי אוכל הוי עבוד הרי דהוי שיעור עיבוד ופסקינן דאין עיבוד באוכלין וק"ל.