יצחק ירנן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי אליקים גאטינייו
פרק ה · הלכה ב
אחד אבר שיש בו בשר וכו'. עיין מ"ש הרב המגיד ומ"ש עליו הלח"מ וז"ל ונ"ל דהוצרך להביא הך מימרא וכו' דדילמא לוקה משום בשר מן החי קאמר וכו' יעו"ש ולכאורה הדברים תמוהים דהא בש"ס דף ק"ג קאמר בפירוש מאן דאמר שלש קסבר בהמה בחייה לאברים עומדת דאיסור חלב ואיסור אבר ואיסור טריפה וכו' ואיך אפשר לומר משום בשר מן החי וכן יש להקשות בדברי הרשב"א בסוגיא הלזו יעו"ש ויפה פירש עמיתנו ה"ה שב"ע נר"ו דהכונה במ"ש הלח"מ דדילמא לוקה משום בשר מן החי פי' ומשום אבר מן החי וכמ"ש רשב"ל דאבר מן החי ובשר מן החי מלא תאכל הנפש עם הבשר נפקא והכל אחד אבל כיון דמצינו למימרא קמייתא דר"י דבשר מן החי נפקא ליה מבשר בשדה טריפה ולאו מענייניה דאבר מן החי הוא א"א לפרש דמ"ש בש"ס דאיסור חלב ואיסור אבר וכו' דהא אין זה ענין לאבר מן החי ודוק גם בלשון הרשב"א ז"ל.